מתחזקות ביחד בצניעות

דבר החסידות – פרשת צו – שבת הגדול

ב"ה

דבר החסידות – פרשת צו – שבת הגדול

 

מדוע הרשע ליד החכם?

בשבת הגדול נוהגים לקרוא חלק מהגדה של פסח. בהגדה נאמר "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".

וצריך להבין, מהו הסדר הזה של הבנים? כי אם לפי סדר המקראות, מופיע קודם הבן הרשע ("מה העבודה וגו'" – שמות יב, כו), אחריו שאינו יודע לשאול("והגדת לבנך גו'" – שם יג, ח), אח"כ התם ("מה זאת" – שם יג, יד) והחכם ("מה העדות גו'") רק בספר דברים (ו, כ)!

ואם כסדר חשיבותם – היה צריך להיות: חכם, תם, שאינו יודע לשאול והרשע בסוף [וכך גם מופיע בכתבי האריז"ל שארבעת הבנים הם כנגד ד' עולמות; החכם – באצילות, תם – בבריאה, שאיל"ש – ביצירה והרשע – בעשיה]!

באבודרהם (פירוש על הסידור) מתרץ, שמונה אותם כדרך חכמתם, כי הרשע הוא ג"כ חכם אלא ש'חכמים המה להרע' ומנצל את חכמתו להרשיע. והתם יש בו גם קצת חכמה.

עוד אפשרות מציע הרבי לפי דברי התוספות (ב"ק ד, ב) מדוע מונה המשנה את ארבעת השומרים "שומר חינם והשואל, נושא-שכר והשוכר" (למרות שגם שם אין זה כסדר המקרא) – כי היא מונה קודם את מי שהוא פטור בכל, אח"כ מי שהוא חייב בכל ואח"כ את אלו שבאמצע. ולפי זה אפשר להסביר גם כאן מדוע מונה את החכם והרשע בתחילה.

הרבי מסביר, שלמדים מכך גם הוראה מעשית, ברוח החסידות: שהרשע צריך לדעת, שאף על פי שחטא ישראל הוא, ועליו להיצמד לחכם כדי להטיב דרכו, לאידך, גם החכם צריך לחפש את הבן הרשע ולהושיבו לידו כדי להחזירו לדרך הישרה...

שבת (הגדול) שלום!

 

מבוסס על: הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים במקומו (עמ' 17) ובהוספות (עמ' קכב). כמו תמיד מובאת כאן רק נקודה מתומצת מהשיחה ולשלמות העניין מומלץ מאוד לעיין במקור. ניתן גם לקרוא ביאורים נוספים של הרבי בנידון, מעובדים לנוער, ב"מעיין חי" על הגדה של פסח במקומו (עמ' 41 ואילך).

______________________________