קישורים נוספים

דבר החסידות – פרשת ויגש

דבר החסידות – פרשת ויגש
 
העוד אבי חי?
בפרשתנו (מה, ג) אנו קוראים על התוודעות יוסף לאחיו: "ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף, העוד אבי חי?". ונשאלת השאלה: האמנם לא ידע יוסף שאביו חי? הלוא כל הלחץ שהפעיל עליו יהודה היה בגלל אביו, באומרו "והיה כראותו כי אין הנער ומת", ומהי השאלה "העוד אבי חי?"
יש המפרשים, שיוסף חשש שמא רימו אותו אחיו גם בזה, כדי לשחרר את בנימין ובאמת אביו איננו בין החיים, אבל לפ"ז קשה המשך הדברים "מהרו ועלו אל אבי..." מבלי שאחיו ענו לו בכלל אם הוא אכן חי. גם למפרשים שרצה "להיכנס עמם בדברים" דחוק הדבר שישאל אותם דבר שהם עצמם הבהירו לו דקה קודם.

אלא, מבאר הרבי, ודאי שיוסף ידע שאביו חי, אבל שאל את שאלתו דרך פליאה: מכיון שאני יוסף קיים – הרי אבי לא התנחם עלי מעולם, ואם כן הכיצד אבי חי? כלומר איך הוא שרד מצב שכזה? ולכן מיד המשיך "מהרו ועלו אל אבי . . ומהרתם והורדתם את אבי הנה" כי זה גובל בסכנת נפשות וצריך להביא בדחיפות ל"ותחי רוח יעקב אביהם".

עפ"ז גם מובן מה שיוסף האריך להסביר לאחים "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים . . כי למחיה שלחני אלקים לפניכם", כי השאלה המתבקשת היתה: אם זה כ"כ דחוף למהר ליעקב ולהביא אותו – מדוע לא עשה זאת יוסף עד עכשיו? ועל זה הסביר להם שהוא כאן בשליחות מהקב"ה ואין לו רשות לעזוב!

הלימוד מזה אלינו: בחינוך, צריך לפעמים להעניש ילד ולהתנהג איתו בקו הגבורה, אבל יש לזכור שמיד כשנגמר העונש – יש למהר לחזור למצב הקודם ולא לעכב אותו אפילו רגע אחד (כשם שנהג יוסף ברגע שנגמר ה'עונש' של אחיו וה-22 שנה של אביו).
 
זאת-חנוכה שמח
ושבת שלום!
 
מקורות: כלי יקר, רלב"ג, פני דוד (להחיד"א), אברבנאל. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 387 ואילך (במתורגם ללה"ק עמ' 417 ואילך).