קישורים נוספים
ראש השנה ופרשת האזינו
- פרטים
- קטגוריה: פרשת האזינו
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 759
ראש השנה ופרשת האזינו
יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל /לרפואת הרב זאב בן רות (קרוב)/ יהודה יצחק בן איריס (הישראלי) וכל החולים והפצועים בעם ישראל / לע"נ שלושת החטופים:אייל בן אורי,גיל-עד מיכאל בן אופיר,יעקב נפתלי בן אבי הי"ד /לע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה ולהרבות בעם ישראל אמונה ובטחון/ אהבה ואחוה ושלום ורעות
לשנה החדשה - לשמוע ולהאזין היטב
משה אמר:"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים ל"ב,1) וישעיהו (א',10) אמר משפט דומה,אך בשינוי סדר הפעלים "שמעו שמים והאזיני ארץ,כי ה' דיבר".לפי הפשט יש בפסוקים הללו פניה לשמים ולארץ לשמש כעדים לדברים הנאמרים.
שאלה למחשבה:מדוע משה אמר לשמים "האזינו" ולארץ "תשמע",ומדוע אצל ישעיהו הפעלים שונו וישעיהו אמר לשמים "שמעו" ולארץ "האזיני"?
הצעת תשובה:האזנה נאמרת בקשר לדבר (בפסוקים הללו:שמים וארץ,או בן-אדם) שנמצא קרוב לדובר ושמיעה נאמרת בקשר לדבר או אדם שנמצא רחוק.
לפי הדרש יש בפסוקים הללו פניה לסוגים שונים של אנשים.הצדיק ר' יעקב יוסף מפולנאהפירש שיש אנשים תלמידי חכמים,שנחשבים כאנשי "שמים" ויש אנשים המוני העם שעסוקים בעיקר בעניינים ארציים ולכן הם נחשבים כאנשי ה"ארץ".ומשה וגם ישעיהו התכוונו לדבר עם כל הקבוצות שבעם ישראל ולומר שכולם חייבים לשמוע (להטות אוזן לדברים) ולהאזין[=להקשיב היטב,ובלשון העגה (="סלנג"):"כולי אוזן"].
במוסף של ראש השנה,בחתימת ברכת השופרות נאמר:"כי אתה שומע קול שופר ומאזיןתרועה ואין דומה לך.ברוך אתה ה' שומע תרועת עמו ישראל ברחמים"
שאלה למחשבה:מדוע בקשר לקול השופר (=תקיעה) נאמר הפועל "שומע" ובקשר לתרועה-נאמר הפועל "מאזין"?
האר"י הקדוש אמר שהתקיעה שנקראת קול "שופר", מסמלת את הצדיקים שמעשיהם משופרים ואותם ה' "שומע" (כביכול הם נמצאים במרחק מ-ה') והתרועה מסמלת את האנשים,שעוברים עבירות ומתחרטים על כך וחוזרים בתשובה,להם ה' "מאזין" (כביכול הם נמצאים קרוב ל-ה').היחס לאנשים שרחוקים יותר מ-ה' בהתנהגותם,כאילו הם קרובים אליו והאזנה להם, זו מידה מיוחדת ל-ה' "ואין דומה" לו.מידה זו של ה' באה לידי ביטוי גם בפסוק "שלום שלום לרחוק (הוא מוזכר תחילה) ולקרוב (הוא מוזכר לאחר ה"רחוק",בעוד שהדבר המקובל הוא שייאמר קודם "שלום לקרוב" ורק אח"כ "שלום לרחוק") אמר ה' ורפאתיו"(ישעיהו נ"ז,19).ה' מקרב גם את הרחוקים ממנו ומאזין להם,למרות שהם לא מצייתים לדבריו כל הזמן,בעוד ששליט בשר ודם יקרֵב אליו יותר את הנתינים שממלאים את דבריו ויעדיפם.
שאלה למחשבה: ואנו-שרצוננו שדברינו יישמעו,ואנו מבקשים בסליחות "אמרינו האזינה ה'" ורוצים אף שדברינו ייענו על ידי ה' וגם ביחסינו לאנשים,אנו רוצים שבדַברֵנו-השומעיםיקשיבו ויגיבו-האם אנו בעצמנו יודעים לשמוע ולהאזין?!
נכון שבתגובה מיידית רצוננו לומר:בודאי שאני שומע ומאזין ברוב קשב ועניין,אך במחשבה שניה-לא תמיד המצב כך.יש דברים רבים שעלינו להאזין להם ולא תמיד אנו עושים זאת:
*להאזין לדברי ה' אלינו.ה' יצר את העולם ואת האנשים ונתן לנו את ספר התורה ובו הוראות היצרן להפעלה טובה ונכונה של היקום וכל היצורים שבו וכדאי לנו ללמוד את החוקים כדי למַקסֵם את הצלחתנו, לעתים אנו שוכחים דברים אלו ,מסיבות שונות, ומתנהגים לא לפי ההוראות ואף בניגוד להן,ותמהים לאחר מכן מדוע דברים משתבשים בחיינו... בנוסף לכך ברור שבכל מערכת - יחסים צריך ורצוי שתהיה הדדיות ואנו שרוצים ומבקשים מ-ה' "שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש" (תהלים ל"ט,13)"האזינה אלקים תפילתי"(תהלים נ"ה,2),"האזינה קולי בקראי לך"(תהלים קמ"א,1) ועוד- צריכים תחילה לשעות (=לשים לב) לנאמר לנו,למשל :"האזינו תורת אלֹקינו" (ישעיהו א',10)אך הנביאים אומרים פעמים רבות שבני העם לא שועים לדבריהם.יחזקאל אמר:"אזנים להם לשמֹע ולא שמעו"(י"ב,2).ברור שיש לאנשים אוזניים,בהן הם שמעו את המלים,אך כוונת הנביא היא שלפי התנהגותו של העם נראה כאילו לא שמעו דבר,כי העובדה היא שהם לא שינו את התנהגותם,מכיוון שהם לא האזינו לדברי הנביא שדיבר אליהם.אך אנו צריכים ללמוד כןלשמוע אל דברי ה' ,שאם לא כן-כיצד נוכל לבקש מ-ה' שישעה לדברינו?!
*להאזין לתקיעות השופר.לפני תקיעת שופר נאמרת ברכה:"לשמוע קול שופר" המצוה היאלשמוע,להקשיב.לחשוב מה המסר שתקיעות השופר מעבירות אלינו.בעת מלחמת המפרץ הראשונה היה דרשן שאמר:"תקיעת שופר-אזעקת אמת" הרמב"ם אמר:"תקיעת שופר רמז יש בו עורו ישנים משנתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו את בוראכם" השופר קורא לנו לשפר את מעשינו.
*להאזין לקול הפנימי שבתוכנו ,לקול המצפון,לקול הנשמה.
*להאזין לקולות האנשים הדוברים אלינו (האזנה אמיתית ולא בחוסר סבלנות לנאמר )-לעתים אנשים שואלים:"מה שלומך"?"מה נשמע"?ועוד טרם נאמרה התשובה,הם ממשיכים בדרכם ואינם ממתינים לשמוע את התשובה / לעתים אדם שמשוחח עמנו בטלפון או אף פנים מול פנים מספר דבר מה ואנו לא מקשיבים בריכוז לדבריו ואז האדם שואל דבר מה ואיננו יודעים מה לענות. יהודה אטלס הדגים זאת בספרו "והילד הזה הוא אני" בשיר: כשאני מספר לך משהו ואתה כל הזמן רק "יופי,יופי" משיב,אני יודע שאתה בכלל לא מקשיב.
*להאזין לקולות שלעתים לא נאמרים במפורש (אלא בין המלים)
*להאזין לקולות שבטבע /להאזין לשקט ועוד
אז אולי לשנה החדשה שעוד מעט מתחילה,נשעה יותר לדברים שאומרים לנו,נקשיב עם כל הלב
ונהיה ראויים לכך ש-ה' ישעה לתפילותינו ובקשותינו.
אנו מבקשים שתהיה שנה טובה ומתוקה,וכדי שהשנה אכן תהיה כזו,עלינו לעשות מספר דברים:
לרצות ולהסכים להאזין לדברי ה',להאזין גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו ולקוות שגם הםירצו ויסכימו להאזין לדברינו
כפי שכתב יהונתן גפן בשירו "יותר": יותר הקשבה...יותר הבנה ביני לבינך
חג שמח. שנה טובה ומבורכת. כתיבה וחתימה טובה!
עדנה ויג This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.