קישורים נוספים

פרשת נשא- פרשת ה'שבע ברכות' של קבלת התורה

פרשת נשא- פרשת ה'שבע ברכות' של קבלת התורה
הרב שמואל ברוך גנוט

מובא בספרים שבכל שנה ושנה אנו קוראים את פרשת נשא בשבת שלאחר חג מתן תורה, מפני שבחג מתן תורה קיבלנו על עצמנו להתחבר לתורה, וההתחלה הבסיסית של החיבור לתורה- הוא כמובן ריבוי לימוד התורה, ודבר זה בא לידי ביטוי בקריאת פרשת נשא, שהיא הפרשה הארוכה ביותר מכל פרשיות התורה. כיצד מתחתנים עם התורה, עורכים לה 'שבע ברכות'? על ידי שלומדים בה.

פרשתנו פותחת בנשיאת ראש בני גרשון, והנה בסוף פרשת במדבר מנתה התורה את בני קהת, למרות שגרשון היה הבכור. א"כ מדוע הקדימה התורה את מניית בני הבן הצעיר למניית בני הבן הבכור?

ובמדרש ביארו חז"ל שזאת לפי שנמסר משא הארון אל קהת, על כן מנאו תחילה לכבוד הארון. אך הקשה הכלי יקר, שהיא היא גופא קשיא, מדוע לא מסר משא הארון אל גרשון הבכור, כדי לכבדו ביתר שאת ועוז התורה אשר לה משפט הבכורה?

וביאר הכלי יקר דברים נפלאים, בזהו הלשון: "והקרוב אלי לומר בזה שרצה הקב"ה להראות שכבוד חכמים ינחלו כדי ללמד דעת את העם שיכבדו את לומדי התורה ולקרוא לקדוש ה' מכובד לקדשו בכל דבר שבקדושה, כדרך שמנה את קהת תחילה בעבור משא דבר ה' אשר אתו. ואילו היה נותן הארון לגרשון הבכור הייתי אומר שבעבור הבכורה מנאו תחילה, ולא הייתי תולה החשיבות במשא הארון. על כן מסר הארון אל קהת ומנאו תחילה, ויידעו הכל ליתן כבוד לתורה וללומדיה.

ומוסיף הכלי יקר לקח נוסף, לקח חשוב לכל השנה, ובפרט לשבת שלאחר חג מתן תורתנו: "אך מדסמך בעל המדרש ענין זה לפסוק "יקרה היא מפנינים", ודאי כוונתו להורות שכתר תורה הפקר לכל, ועל כן לא ניתן הארון אל הבכור, שלא יהיה תפארתו לומר "אני ראוי לכתר תורה יתר מזולתי", אלא הכל שוין בה. לכך נאמר "יקרה היא מפנינים", היינו מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. כי לכתר כהונה אין זוכה כי אם מי שהוא מזרע אהרן, אבל כתר תורה הפקר לכל והכל זוכין אליו, ויקרה היא מפנינים, מכתר מלכות שיש לו זהב ורב פנינים ואין זוכה בו כי אם מי שהוא מזרע דוד, אבל לכתר תורה הכל זוכין. ומטעם זה דרש ברבתי יקרה היא מפנינים מן הבכורה כמה דאת אמר "וזאת לפנים בישראל" (רות ד, ז) כי אל הבכורה אין זוכה כי אם מי שנולד ראשונה. אבל לתורה הכל זוכין!!".

ואכן, כולם יכולים לזכות לכתר תורה. גם אם התרשלנו בלימוד אתמול או שלשום. גם אם ה'תואר' שלנו לא מגדיר אותנו כ'תלמידי חכמים' וגם אם איננו מיוחסים, לומדים דוקא במסגרת כולל אברכים או במקום יוקרתי כל שהוא. כולנו, גם אתה, גם אני, יכולים לרכוש את כתר התורה. והכיצד? על ידי לימוד התורה, הקדשת כל הישות לתורה והתחושה וההרגשה שהתורה מחברת אותנו אל נותן התורה הקב"ה, ולפיכך עלינו לקדש את תורתנו ביראה, אהבה ורוממות. 

כל אחד מוזמן להיכנס לטרקלין המלך ולקחת לעצמו את הכתר עטור היהלומים. רק נרצה, רק ניקח בפועל. עוד דקה של לימוד, עוד שעה, עוד רבע שעה. אפילו ללא סדר קבוע. כל מילה של תורה היא מצוות עשה,השקולה כנגד כל המצוות. כל מילה של תורה מקרבת אותנו יותר מכל להקב"ה. אז אפשר, וצריך, לדבר בלימוד בדרך הביתה, לחשוב בלימוד, בהלכה או בפרשת השבוע, בתור בחנות הירקות ולקחת קושיה איתנו כשאנו יוצאים מהבית, כדי לקנות עוד יהלום לכתר.

--ואשרינו, אם נזכה לכך, בעזרת ה'.