הרב משה יזדי, עלון אהבת ישראל  פרשת וישלח

 

אוד מוצל מאש השואה הארורה היה ר' נח מרגליות זיע"א, על אף שנות הזעם והעברה שחווה על בשרה כשכל משפחתו העניפה נלקחו לתאי הגזים, בכל זאת בכח אמונתו הצרופה שנבעה מאהבת ה' נפלאה שהיתה יוקדת בקרבו הצליח הוא לשמור על שפיותו, ולא רק שלא שאל ולא הירהר "למה"? אלא היה הולך לביתם של ניצולים אחרים שרוחם נשברה במלחמה וקצו הם בחייהם, ובמשך שעות ארוכות היה מעודדם ומנסה להעלות ארוכה למכתם הכואבת והצרובה. זכה ר' נח זיע"א לשוב ולישא אשה שניה ונתברכו הם בשלושה ילדים נפלאים עטרת כליל תפארת.

 

במסגרת פעילותו הנפלאה הודיעוהו שבסמוך לשכונתו מתגוררת אשה שאף היא שיכלה את כל משפחתה בשואה הארורה ורוחה נשברה, ונראה שאיבדה כל טעם בחייה.

 

מיד הזדרז ר' נח ושם פעמיו לעבר ביתה של אומללה זאת בתקווה לחזקה ולעודדה, אך מה גדול היה צערו כשנוכח להבין שאשה זו נפגעה נפשה קשות ואינה בוטחת באף אדם עד שגזרה על עצמה בדידות מוחלטת.

 

ר' נח לא הירפה והשאיר על השולחן את כתובתו המדויקת ואמר לה: "אם תשני את דעתך ותרצי לקבל עזרה בכל תחום שהוא, אזי אשמח לעזור בכל עת ובכל זמן".

 

לאחר כמה ימים, בליל שבת קודש, נבהלו בניו הקטנים של ר' נח בראותם דמות המרכינה את ראשה לעבר חלון ביתם. כשהעירו הם את תשומת ליבו לכך, ניגש הוא לחלון והבחין שזאת אותה אשה.

 

מיד פתח הוא את החלון והזמינה להצטרך לסעודה, אך היא לא זזה ממקומה ואמרה: "רוצה אני לשמוע קידוש".

 

על אף בקשתם והפצרותיהם של ר' נח ורעייתו שתואיל לברוח מהקור העז השורר בחוץ ולהיכנס לביתם המוסק, נשארה היא לעמוד במקומה ולא הוסיפה לומר דבר.

 

בלית ברירה פתח ר' נח את החלון כדי שתשמע היא את הקידוש על אף הקור הנורא שפרץ דרכו פנימה.

 

כך חזר הדבר על עצמו מדי ליל שבת. לפני הקידוש היה פותח ר' נח את חלון ביתו כדי שתשמע היא את הקידוש וכל בני ביתו היו מתעטפים במעילים חמים מפני הקור הגדול, ובסיום הקידוש היתה מברכת היא ואומרת: "תאריך ימים"! לימים ביקשה אותה ניצולת לשמוע אף את "זמירות השבת", ור' נח נענה לכך ברצון, ולאורך כל הסעודה היו בניו עטופים בסוודרים ומעילים.

 

לשאלת בניו: "מדוע עלינו לסבול כשיכולה היא להיכנס ולהתחמם עימנו בתוך הבית?" תמה ר' נח ואמר: "איני מבין אתכם! והלא במעילים חמים יכולים אנחנו להגן על גופנו מהקור הנורא, אך אומללה זאת אין לה דרך להגן על עצמה מהקור הגדול השורר בנפשה ובנשמתה במשך כל שעות היממה".

 

על חסד נפלא זה שנעשה מתוך מסירות נפש, גמל לו הקדוש ברוך הוא לר' נח ובנוסף לאריכות ימים שזכה הוא מכח ברכתה, מעולם לא חלה אחד מצאצאיו בימי החורף הקרים. וכשהיה שומע ר' נח על יהודי שהתקרר ונפל למשכב מחמת הקור הגדול, מיד היה מגיע לביתו וממלמל משפט קצר, כשלאחריו מיד היה קם החולה על רגליו בריא לחלוטין.

 

לעת זקנתו שאלוהו: "מהי נוסחת הפלאים שהינך לוחש ובכוחה מרפא אתה את החולה ומעמידו על רגליו?"

 

"איני לוחש שום נוסחת פלאים", ענה ר' נח והוסיף: "אלא עומד אני ומעביר לנגד עיני את אותם לילות שבת שבהם ישבו בני ביתי עטופים במעילים ולוחש אני תפילה ואומר: "יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים שתסיר את ההתקררות והחולי מחולה זה, בזכות החסד הגדול שעשיתי עם אותה אשה על אף הקור הגדול שהיה חודר לביתי"!

 

לאחר שתיקה קצרה הוסיף ר' נח ואמר: "ואכל מעולם לא חזרה תפילתי ריקם ומיד לאחריה היה החולה מתרפא לחלוטין".

 

זה כוחו של העובד את בוראו ואינו מחזיק טובה לעצמו!

 

וה' יזכנו לעובדו תמיד בלב שלם ובנפש חפצה ונזכה כולנו בתוך כל ישראל אחינו לראות בביאת משיח צדקנו ובבניין בית מקדשנו ותפארתנו במהירה בימינו אמן ואמן!!!