Shabbat

פרשת ואתחנן- היכן מצאנו דוגמאות לתחנונים בתנ"ך והאם נשאו פרי?

פרשת ואתחנן-  היכן מצאנו דוגמאות לתחנונים בתנ"ך והאם נשאו פרי?
/מאמר: מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בתחנוניו של משה אל הקב"ה בדבר שאיפתו להיכנס לתוך ארץ ישראל כפי שהכתוב מתאר:
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור:ה' אלוקים אתה החילות להראות את-עבדך את גודלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך: אעברה נא ואראה את- הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון: ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל—תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך כי- לא תעבור את הירדן הזה" [דברים ,כ"ג-כ"ח] 
השאלות הן:
א] מתי משה התחנן לפני ה'?
ב] מדוע לא התקבלה תפילתו?
ג] היכן מצאנו דוגמאות בתנ"ך לתחנונים לפני ה'?
התשובה לשאלה א]
לפי דבריו של בחיי:מדובר  בזמן שלאחר כיבוש סיחון ועוג , ומשה חשב שמא  בטלה הגזרה על אי כניסתו לארץ ישראל.
רש"י מפרש בדומה לכך:לאחר שמשה  כבש את סיחון ועוג היה בטוח כי הותר הנדר.
אבן עזרא מסביר: אז  משנצטווה  משה למנות את יהושע במקומו –הבין שנגזרה הגזרה, והתחנן לה'  על כך.
הרמב"ן מפרש: שמשה התחנן כאשר אמר לו ה' לעלות להר העברים-הוא ביקש רחמים והקב"ה לא נענה לו.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי בחיי: זו הייתה גזרה: ה' גזר על משה שגם גופו וגם עצמותיו לא יקברו בארץ ישראל,לעומת זאת יעקב- החוט המשולש באבות – זכה  להיקבר בגופו ועצמותיו בארץ הקודש,אך יוסף זכה רק להיקבר בעצמותיו בלבד בארץ.
ודווקא משה שהיה מנהיג משכמו ומעלה –גדול מכולם לא זכה כלל ומדוע? הסיבה לכך היא: כדי לכבד את דור המדבר שלא זכו להיכנס לארץ,לפי שמתו במדבר ולא זכו גם שעצמותם יקברו בארץ.
וגם לכבודם של אלה שמתו בגלות בחוצה לארץ וה' נוצר נפשם עד בוא הגאולה  שיזכו לתחיית המתים  יחד עם משה וגם בזכותו.
אברבנאל אומר: כי הקב"ה לא קיבל את תפילתו של משה מהסיבה: כי הייתה כאן התנגשות בין שבועת הקב"ה שאמר:"לכן לא תביאו"-
זו לשון שבועה- לבין תפילת משה ,אברבנאל מסתמך על דוגמא דומה:
[ בשמואל א,ג]:גם שם נאמר:"לכן"- היות וה' נשבע לבית אלי,ותפילה זו לא היה בכוחה לבטל את השבועה.
רש"י מביא שני פירושים:
א]פירוש זה הוא מהגמרא-מן הבבלי:ה' אומר למשה:"רב לך אל תוסף דבר אלי"-אל תרבה בתחנונים אלי:"שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן"[סוטה י"ג]
ב]"רב לך"= יש לך הרבה-  שהוא מוסב לטוב הצפון לך לעולם הבא.
[על פי הספרי]
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך  מוצאים אנו דוגמאות לתחנונים ,הנה כמה מהן:
דוגמא א]
כאשר הקב"ה מחליט להעניש את אנשי סדום ועמורה, אברהם  מתחנן לפני ה' לבטל את העונש:"ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע:אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא-תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקירבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט",אברהם ממשיך בתחנוניו עד שמגיע כבר לעשרה צדיקים, משא ומתן זה מסתיים במשפט:"וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו"
[בראשית י"ח,כ"ג—ל"ג]: על כך מעיר רש"י-
ומביא מדרש:הואיל ואברהם הסניגור נשתתק ושב למקומו,הקב"ה שהוא הדיין הלך.
התוצאה לא נשאה פרי ,אנשי סדום ועמורה נענשו קשות.ואשת לוט הפכה לנציב מלח.
דוגמא ב]
יעקב עומד להיפגש עם עשיו -כאשר נודע לו כי הוא בא לקראתו עם ארבע מאות איש.
הוא מתכונן בשלוש דרכים:
1] דורון-יעקב מכין  לעשיו מנחה,צאן....
2] יעקב מתכונן גם למלחמה.
3] יעקב מתחנן ומתפלל לקב"ה:"..אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך: קטונתי מכול החסדים ומכל האמת אשר עשית את- עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן-יבוא והיכני על-בנים: ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול אשר לא-יספר מרוב:"
[בראשית  ל"ב,י-י"ד]
התפילה הועילה והתוצאה הייתה כפי שנאמר:
"וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צווארו וישקהו ויבכו" [שם ל"ג,ד]
דוגמא ג]
לאלקנה  היו שתי נשים,אחת פנינה ולה היו ילדים והשנייה חנה  אשר הייתה עקרה.
חנה לא וויתרה היא רצתה לזכות בבן וכך הכתוב מתאר:"ותקם חנה אחרי אוכלה בשילה ואחרי שתה ועלי הכוהן יושב על-הכיסא על מזוזת היכל ה': והיא מרת נפש ותתפלל על-ה' ובכה תבכה: ותידור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח  את אמתך ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל- ימי חייו ומורה לא-יעלה על ראשו:והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את-פיה: וחנה היא מדברת על-ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשביה עלי לשיכורה....ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלוקי ישראל ייתן את שלתך אשר שאלת מעימו"[שמואל א,א,ט-י"ח]
תפילת חנה  ובכייה והנדר אשר נדרה -נשא פרי והיא זכתה בבן,הלוא הוא שמואל הנביא.
לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק: כי אדם צריך תמיד להתפלל ולהתחנן לפני הקב"ה על כל דבר,יש ואדם מתפלל ולא נענה מייד,אל יתייאש,ימשיך ויתמיד  בתפילתו ותחנוניו לבורא עולם,חז"ל אומרים כי כל אדם חייב להתפלל כמות מסוימת של תפילות,הוא אינו יודע מהי הכמות,אך הקב"ה יודע-כי הוא בוחן כליות ולב.
רק כאשר האדם מגיע לכמות התפילות שאלוקים רצה- אז הוא נענה.
אך יש פעמים, שקיימת גזרה מסוימת  בשמים והדבר  לא יועיל,או האדם חטא בכל כך הרבה חטאים שאין לו מחילה.
ממשה -מנהיג ישראל-  ניתן ללמוד,כי גם כאשר המצב נראה חסר תקווה- יש להתחנן ולהתפלל לקב"ה,כי הדבר תלוי בהחלטתו-הוא המולך על העולם ,מנהיג וגם שופט.עובדה שתפילתו של משה נענתה בחצייה,הוא זכה מרחוק לראות את ארץ ישראל.
אדם המתפלל יום,יום-הוא עולה ומתעלה במדרגות רוחניות.
מי ייתן והקב"ה יקבל את תפילתנו תמיד ונתמיד בקיום מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
ואנו קרובים ליום הדין הלוא הוא ראש השנה ומתפללים ביום זה:
"שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו"
יהי רצון ובקשה זו תתקבל  במרומים.אמן ואמן.