מאמרים

השהית תבשיל על האש בשבת

שאלה

קדירה, ובה תבשיל שאינו מבושל, ששפתוהו על האש סמוך לכניסת שבת, מותר לאכול את התבשיל בשבת אחרי שנגמר בישולו, גם אם בשעת בין השמשות לא היה ראוי לאכילה.
וכן דוד מים העומד על גבי האש, אם המים שבו לא הורתחו לפני כניסת השבת, אף שאסור לפתוח את ברז המים של הדוד כל זמן שלא הורתחו המים, מכל מקום אחרי שרתחו המים מותר לפתוח את ברז הדוד ולהוציא מים. ע"כ רציתי לשאול כמה צריך שיהיה מבושל לפני שבת?
תודה

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

לא הבנתי את נקודת שאלתך, לכן פירטתי את האפשרויות בענין:

סיר שאין בכוונתו להחזירו על האש לאחר שיסיר אותה בשבת, אזי כשהתבשיל שבה התבשל כשיעור של 'מאכל בן דרוסאי', שהוא חצי מהבישול, או במקום הדחק- אפילו רק כדי שליש בישול המאכל,

וכן דוד מים שהמים התחממו בו ביום שישי לפחות בשיעור של יד סולדת בו, וברצונו להשאירו על האש במשך כל השבת, מותר מעיקר הדין להשאירם כך על האש במשך כל השבת, גם כשהאש אינה מכוסה. זהו למנהג האשכנזים. והשולחן ערוך כותב שכדי להתיר 'שהיה',  צריך שיהיה מבושל כל צרכו, ויש גדולים מחכמי הספרדים שכתבו שהספרדים מקילים כהאשכנזים.

ואם כוונתך לשאול  כשהאש מכוסה, כגון בפלטה חשמלית המכוסה בנייר כסף עבה, או בגז המכוסה בפח, אזי מותר לאכול את המאכל גם אם הוא לא היה מבושל כלל לפני שבת, ומספיק שהנחנו אותו על האש המכוסה  לפני השבת.

ואם כוונתך לשאול מצד הלכות מוקצה, שכעת המאכל אינו אכיל, כי הוא על האש ואינו מבושל: התשובה היא שמותר לאוכלו מהזמן שראוי הוא לאכילה. וישנם הסוברים (כמו החזון איש), שמכיון שהמאכל הוא 'גמרו בידי אדם', אזי אין בו איסור מוקצה אפילו עוד לפני שהתבשל לגמרי.

בברכת השבת

הרב שמואל ברוך גנוט