פרטים

קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א

פורסם בשני, 07 ספטמבר 2020 14:08

נכתב על ידי Super User

כניסות: 360

לכבוד הרב גנוט שליט"א

שלום וברכה

ברצוני לדעת האם מותר לנשק את הידים של האבא או הרב בבית הכנסת, כפי שנהוג אצלנו בחלק מעדות המזרח, בשבתות ובימים טובים.

בתודה

יעקב, קרית מלאכי

*****************************************************************************************************************************************************************************************

סיכום התשובה:  שלא בשעת התפילה, מותר, כי זה עושה לכבוד התורה ואהבתה. אבל בשעת התפילה אסור.  

לכבוד השואל הנכבד מר  יעקב שיחי' לאורך ימים טובים, ארוכים ושמחים

בדבר שאלתו, האם מותר לנשק ידי אב, רב או אדמו"ר בביהכנ"ס ובביהמ"ד, בשעת התפילה או לאחריה.

תשובה: א] כ' הרמ"א (צ"ח,ב):" ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בביהכנ"ס,כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום ב"ה", והדברים מובאים בראשונים.[ו"בניו הקטנים" לאו דוקא הוא, והוא הדין גם בניו הגדולים או שאר אנשים, ואורחא דמילתא נקט. עי' בשו"ת אורח משפט או"ח סי' כ"ב ובעוד דוכתין]. והקשו האחרונים שהרי בנדרים ט' ב' מובא ששמעון הצדיק נישק על ראשו נזיר שגילח שערו כדי שלא להתגאות (ונראה דהיה בבית המקדש). ובאבות דרבי נתן פ"ו מסופר שכאשר דרש ר' אליעזר בן הורקנוס דברים שלא שמעתן אוזן מעולם, קם ריב"ז ונשקו על ראשו, ובפשטות היה דורש בבית המדרש. ובכלה פ"א נאמר שר' עקיבא לקח ממון רב מר' טרפון וחילקו לעניים, וכששאלו רבי טרפון איה כספו, לקחו לבית המדרש והראה לו הפסוק "פזר נתן לאביונים" ונשקו ר' טרפון ואמר לו:"רבי ואלופי".

ובפשטות יש לחלק  בין ביהכנ"ס שהוא מקום המיוחד לאהבת ה',לבין ביהמ"ד שהוא מקום תורה. ואולם על בית המקדש קשה לחלק בזה. וכן יש לחלק בין נישוק לאהבת בניו לבין נישוק של אהבת תורה, שבכלל אהבת ה' היא, ונצטוונו לאהוב את החכמים ולירא מהם כמש"כ הרמב"ם, וכנודע. ואכן הבן איש חי (פרשת ויקרא י"א) כתב: "מיהו נישוק ידי ת"ח מותר, כי זה עושה לכבוד התורה ואהבתה. וכן אותם הנוהגים שהעולה לס"ת בירידתו ינשק ידי אביו או רבו ושאר קרובים שחייב בכבודם מן התורה, גם זהו בכלל מצוה,שעושה כן לכבוד הית"ש,שציוה בכבודם",עכ"ל.וכן מצינו דכ' הלקט הקמח (החדש) שמותר לנשק ידי רבו.

 ב] והנה בביאור הגר"א שם (בסי' צ"ח) ציין לדברי  הזוהר הקדוש שכתב וז"ל: ות"ח דהא אוקמוה לא יצלי בר נש אחורי רביה ואתמר כמה דכתיב (דברים י') את ה' אלהיך תירא, את לאכללא  דבעי למדחל מרביה כמורא דשכינתא ודחילו דתלמיד רביה איהו, בג"כ בשעתא דצלותא לא ישוי ההוא מורא לקמיה אלא מורא  דקודשא בריך הוא בלחודוי ולא מורא אחרא, עכ"ל, וא"כ ה"ה לענין הראת אהבה דאין ראוי כ"א  להראות אהבת השי"ת. והנה לפי"ז אין איסור אלא בשעת התפלה, דמזה מיירי בזוה"ק,דנקיט 'בשעתא דצלותא' דייקא, וא"כ אין מקור לאסור נישוק בביהכנ"ס שלא בשעת התפלה. וידידי הגרא"י וועסטהיים שליט"א ( רב ואב"ד במאנצעסטר שבאנגליה), הארני נפלאות שישנה ראיה לזה מד' הרמ"א עצמו שכתב האי דינא בסי' צ"ח דמיירי מכוונת התפלה, ואילו היתה זו הלכה בדיני הנהגת ביהכ"נ, היה לו לכתבו בהלכות ביהכ"נ, או עכ"פ בתחלת הלכות תפלה או פסוד"ז וכדומה. אלא ודאי מוכח דכל האיסור הוא רק בשעת התפלה.ואמרני דשוב שמע כן גם בשם  מרן הגר"מ פינשטין זצ"ל.

 ולפי"ז נראה שאין שום ראיה או קושיה מנשיקות התנאים הקדושים בשעת הלימוד או בדיבורם בבית המדרש,  כיון שלפי המבואר כל האיסור הוא דוקא בשעת התפלה ולא סתם כך בביהכנ"ס.

בברכה שלמה לחיים טובים ושפע פרנסה ברווח ובקלות

הרב שמואל ברוך גנוט
אלעד

• קודם
• הבא