מאמרים
הערות באמירת צ' פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם"
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:21
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 966
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
מח"ס ויאמר שמואל, שלהי דקייטא ושא"ס
מראשי ישיבת אור התורה
אלעד
הערות באמירת צ' פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם"
א] כתב השו"ע (או"ח קי"ד, ח'): בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר "מוריד הגשם" אם לא, עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור וכו', אם ביום א' של פסח אומר ברכת "אתה גבור" עד "מוריד הטל" צ' פעמים כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם, הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם וא"צ לחזור. והרמ"א כתב שה"ה אם אמר בשמיני עצרת צ' פעמים "אתה גבור" עד "מוריד הגשם", אזי אם נסתפק אח"כ אם הזכיר או לא, חזקה שהזכירו.
מקור דין זה שלאחר ל' יום אין לחוש שהאדם טעה, הוא בירושלמי פ"א דתענית ה"א דעד שלושים יום בחזקת שהוא למוד הוא מזכיר. וע"ז הוסיף מהר"ם מרוטנבורג לומר תשעים פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם" כנגד ל' יום שאמרו ג' פעמים בכל יום, וראייתו מב"ק כ"ד א' דאמרו גבי שור המועד "ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן", ה"נ כיון דאחר ל' יום אם מסופק הוא, א"צ לחזור, כ"ש האומר תשעים פעמים ביום אחד. אמנם רבנו פרץ כתב דלא כן, דאין הנדון דומה לראיה, דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח ואם הוחזק בשלש רחוקות, כ"ש בשלש קרובות. אבל גשם שנתקן בתפלה והדבר תלוי בהרגל לשונו, לא אמרינן הכי, עכ"ל הטור. ועי' בספר קה"י בב"ק שם בביאור מחלוקת הראשונים בזה.
והמשנ"ב הביא דמדברי הגר"א ואחרונים נוספים משמע דהעיקר תלוי רק בל' יום, בין להקל ובין להחמיר, ולא באמירת צ' פעמים. והיינו שלהגר"א ז"ל מרחק הימים שבמשך חודש הם גורמים לזכור לומר את האזכרה העכשוית ולא חזרה על האזכרה צ' פעמים.
ודבר זה, שאדם זוכר דבר ומתרגל אליו כעבור ל' יום, מצינו כמותו במקומות רבים, כגון בברכות נ"ט ב' דמברכים ברכות הראיה אחת לשלושים יום, והיינו דבזמן זה אדם אינו שוכח את אשר ראה קודם שלושים. ובר"ה ל"ה א' אמרינן דתפילה שהיא לפרקים כמו ל' יום צריך לסדרה. ואולי בזה גם נבאר מאמר חז"ל בפסחים (ו' א') של' יום קודם הרגל שואלין ודורשין בהלכות הרגל, והיינו שלפני כן אדם ישכח את אשר למד ורק בתוך פרק זמן זה דעתו עדיין על ההלכות. ואולי זה גם הביאור בסוכה ט' א' בדברי ב"ש דסוכה ישנה ל' יום. ועיין ג"כ בביאור הגר"א ליונה ג' ג' דכתב שלא תוקעים בשופר בער"ה מפני שדבר הנעשה ל' יום ברציפות החוש קהה בו. והקשה דודי ידידי הגרא"ש מאיר (הובא בקובץ מוריה קונטרס ר"צ) דהא ישנם הפסקות של שבתות שלא תוקעין בהם, ויישב מו"ר הגר"ח קניבסקי (מוריה רצ"א) דהגר"א לשיטתו דבמשך זמן של חודש אדם מתרגל גם לאמירת "ותן ברכה", ולא חיישינן לתפילות המוסף בשבתות שאינו אומרם בהם, כמש"כ הפוסקים. ויש להוסיף בזה גם פסוק מפורש (במדבר י"א, כ') גבי השלו, "עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם". הרי שהדבר המתרחש ברציפות של חודש קהה הרגש בו ומתרגלים אליו, והדבר לא תלוי במספר אכילות השליו אלא במשך תקופת החודש שאכלוהו.
ב] יש להסתפק האם אדם שמסופק האם אמר את האזכרה הנכונה, אך יודע שהוא אישית אינו טועה כעבור שבועיים, למשל, ואינו צריך משך זמן של חודש. האם עליו לחזור, שהרי חז"ל קבעו שאדם אינו שוכח רק כעבור חודש, או שדבר זה נאמר רק באדם רגיל שאינו יודע את משך הזמן מתי אינו חוזר לאזכרה הקודמת, וצ"ע.
ומו"ר רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי בזה: אם ברור לו, אין חוזר.
ג] יל"ע באחד שאמר "מוריד הגשם" במוסף של שמחת תורה, אך כבר בתפילת מנחה טעה ואמר "מוריד הטל". האם אזכרת "מוריד הגשם" דמוסף מצטרפת לו לאמירת צ' פעמים או לא. ולענ"ד אמירה זו לא תצטרף, כיון דאחר ששב חזר להרגלו הראשון, שוב הפקיע את אמירתו הראשונה, והוי כשור המועד דקי"ל בב"ק כ"ג ב' שאם נגח ג' פעמים נעשה למועד, אך אם שיחקו עימו התינוקות ולא נגחם, שוב חזר לתמותו.
ואף שפשוט בסברא שאם למשל אמר עשרים פעמים "מוריד הגשם", ושוב טעה ואמר פעם אחת "מוריד הטל", שאין אמירה זו מבטלת את עשרים הפעמים, כיון שהרגל של עשרים פעם אינה מתבטלת באמירה הופכית אחת. (וכן מצינו בכה"ח סי' קי"ד סקנ"ב לגבי ל' ימים, שאם טעה בתפילתו בתוך ל' יום, א"צ להשלים ימים אלו שטעה בהם). אך כאן, שאמר רק פעם אחת "מוריד הגשם" ושוב שב לאמירת "מוריד הטל", מדוע שאמירה זו תצטרף לאמירת צ' פעמים?! אך בפוסקים לא מצינו דבר זה, שצריך איזה שהוא רצף לאמירותיו. וצ"ע אמאי.
וידועים דברי הקה"י בב"ק סי' כ"ט, שלדעת הראשונים דמהני באמירת צ' פעמים בבת אחת, מוכח שענין חזקת מועד היא שע"י שעושה המעשה עוד ועוד פעמים, מתרגל בכך ועי"כ נהיה מועד, וא"כ בכה"ג שקוטע את ההתרגלות ושב להתרגלותו הקודמת, לכאו' לא יהני לחבר אמירת "מוריד הגשם" לצ' פעמים שאמרם.
ד] המסתפק האם אמר בימות החמה 'משיב הרוח ומוריד הגשם' או 'מוריד הטל', וגם מסתפק האם אמר צ' פעמים 'רב להושיע מוריד הטל', אין זה נקרא ספק ספיקא, כיון דאם לא אמר צ' פעמים 'מוריד הטל' תלינן בודאי דאמר דאמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', דאם היה ספק, היה אסור לו לחזור על תפילתו (קובץ ישורון ח"י בשם רבנו מרן בעל אבי עזרי זיע"א). ועי' בד' המשנ"ב סי' קפ"ח סקט"ז, וז"ל: ולא הזכיר של שבת - ואפילו אם ספק לו אם הזכיר או לא תלינן דמסתמא בודאי לא הזכיר, וראו בשעה"צ שם מקורותיו והמו"מ בזה. ועי' אשי ישראל בד' הגרח"ק שליט"א בזה.
ה] יל"ע האם אפשר לומר צ' פעמים "ותן טל ומטר לברכה" בו' חשון שחל בשבת, כהכנה לאמירת "ותן טל ומטר לברכה" הנצרכת במוצ"ש שהוא ז' בחשון, או לומר צ' פעמים "ותן ברכה" ביו"ט ראשון של פסח, כהכנה לאמירת "ותן ברכה" במוצאי יו"ט. והגר"י גרינברגר שליט"א בשו"ת שובה ישראל ח"ב כתב שיש בכך הכנה משבת לחול.
ולענ"ד ניתן לומר גם צ' פעמים "ותן טל ומטר" בשבת הסמוכה לז' בחשון או לומר צ' פעמים "ותן ברכה" ביו"ט ראשון של פסח, מכיוון שהדבר אינו חשוב כהכנה פיזית, טכנית ומציאותית גרידא לימות החול, אלא שינוי ומהפך מוחי פנימי, שהחל מרגע זה אני ב"מצב חורף" ולא ב"מצב קיץ". והכנה זו, למרות שהשלכתה ההלכתית תסייע לו רק לימות החול, אינה נחשבת להכנה לימות השבוע אלא לעכשיו, וכעת מצאתי בס' אורחות שבת (ח"ב פכ"ב הערה רצג) שהביא בשם הגרשז"א זצ"ל להתיר זאת כיון שהכרזת השינוי הוא בו ביום ומיד הוא רוצה להרגיל את עצמו להתפלל כראוי. ואולם מורי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי: 'אין ראוי להקל' .