מאמרים

ואהבת לרעך כמוך

"ואהבת לרעך כמוך אני ד'" (פרשת קדושים, ויקרא י"ט י"ח)
אמר הרב הקדוש ר' משה לייב מססוב ז"ל: לא הייתי יודע אהבת ישראל מהי עד שלמדתי זאת מאיכר אחד, שכן פעם שמעתי איכר מבוסם במקצת (שיכור) שואל לחברו: 
"התאהב אותי"
"הו, אני אוהב אותך עד מאד!" השיב הלה.
"התדע איפוא מה חסר לי?" חזר ושאל הראשון.
"וכי מנין אדע זאת?" תהה השני.
"אם אינך יודע מה חסר לי, - אמר הראשון – כיצד יכול אתה לומר שאתה אוהב אותי?"

מעשה בשני חברים שהיו מסורים ונאמנים זה לזה בלב ונפש. פעם העלילו בני בליעל על אחד משניהם עלילת שוא ובעטיה הועמד לדין ונידון למוות. החבר האמן לא חסר כל עמל ועשה את כל אשר בידו להציל את חברו, אך כל מאמציו עלו בתוהו. כשהיגעה שעת האפס וכבר עמדו להעלות את הנידון לגרדום, לא יכול עוד החבר לעצור ברוחו והוא רץ מהר אל מקום הגרדום כשהוא מצעק בשארית כוחותיו: "עצורו! אל תהרגו אדם נקי חף מפשע! הריני מודה שאני הוא האשם! העלוני תחתיו על הגרדום!"
משראה הנידון כי חברו מוסר את נפשו בעדו, לא יכול גם הוא לעצור ברוחו, ולמרות שעד כה לא חדל מלהכחיש את אשמתו, נענה עתה וצעק בקול גדול: "אל תאמינו לו! הוא אומר כך במתכוין כדי להציל אותי! אולם לאמיתו של דבר אני הוא האשם! אני ולא הוא!"
מיד נתחוללה במקום מהומה גדולה וכמובן שפסק הדין לא הוצא לפועל. עד מהרה הגיעו הדברים עד לפני המלך. הוא ציווה מיד להביא לפניו את שני החברים וביקש מהם כי יספרו לו את האמת לאמיתה בנוגע למאורע שנתרחש ביניהם, בהבטיחו להם כי ישחררם מכל עונש.
החברים סיפרו למלך את כל האמת, כי חברים הם בלב ונפש ובקשו כל אחד להציל בחייו את חיי חברו, אף כי שניהם חפים מכל פשע.
הדברים נגעו עד עומק לבו של המלך והוא קרא בהתלהבות: "במטותא מכם, הביאוני נא בברית ידידותכם! עז רצוני להיות שלישי בחברותכם"...
זהו שאמר הכתוב: "ואהבת לרעך כמוך" – אם תאהב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך – "אני ד', כביכול, מצטרף לחברותא קדישא שלכם".