מאמרים
המקור של השפע והברכה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 26 יולי 2020 19:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 602
המקור של השפע והברכה
הסופרת אורית מרטין, אתר פנימה
שבת נקראת "מקור הברכה"
מי מאיתנו לא זקוק לאיזה תחנת כוח שתזרים לחיים שלו ברכה בפרנסה, בבריאות, בחיי המשפחה, בעבודה, ובכל תחום ?
יש תחנת כוח כזו.
כתוב : "ויברך ה' את יום השביעי"( בראשית פרק ב') י
על ימי החול לא נאמר שה' ברך אותם.
כי ששת ימי הבריאה הם שישה ימים של בניין העולם החומרי, שהוא זמני, וחולף. הברכה שלהם, המשמעות שלהם – היא רק ביחס שלהם ליום השביעי, שהוא התכלית שלהם.
התכלית של עולם החול – היא עולם הקודש.
ללא עולם הקדושה – הנצחי – אין שום משמעות לעולם החול.
יהודים שחיים ללא קדושה, לא פלא שמגיעים לדיכאונות, למצבים של הרס עצמי כמו סמים והתאבדויות. וכי איזו משמעות יש לחיי החול שלהם, אם אין בהם מטרה שלוקחת אותם בסוף הדרך למימד בו כל רגע שעברו בחיים, כל פעולה רצון ומחשבה - הם ברי תוקף ועומק.
לכן השבת נקראת "מקור הברכה", כי ברכת ה' היא זו שמעשירה אותנו, ונותנת לנו בריאות זיווגים, ילדים, וכל מה שאדם חפץ. והערוץ של ה' להעביר את הברכה הזו הוא השבת.
הכוונה היא שכל החסרונות או הפתרונות, הבעיות, או השמחות של השבוע נקבעים על פי השבת שעברה או נמשכים ממנה, ולפי הנהגת האדם באותה שבת- כך נמשכים לו גם האורות והכוחות האלו לשבוע הבא. כלומר הוא יצר בזה כלי לשפע של שבוע הבא.
תשאלו אם כך למה יש שומרי שבת שהם עניים או חולים ?
שאלה מצוינת, ועמוקה מאוד.
היא קשורה לשאלה למה לאנשים טובים קורים דברים רעים, או לשאלת צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. י
התשובה היא שיש כמה סוגי דינים שמשפיעים על גורלו של האדם.
יש שתלויים בגלגולים הקודמים שהנשמה עברה, ומה שהיא צריכה לתקן, ויש נוספים. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בפרק על משמעות הייסורים.
אחת מההשפעות העיקריות נמשכת מהאור של השבת.
בהשפעה הזו – מתברכות הפעולות שלנו באיכות המיוחדת שיש בקדושת השבת.
אדם יכול להרוויח הרבה מאוד כסף – אבל לא תהיה לו ברכה בכסף.
והוא יכול להרוויח מעט, ולהצליח לקנות בכסף זה את כל מה שהוא צריך – כי יש לו ברכה בכסף.
לאחרונה יצאו לאור ספרים שונים בנושא- " איך לעשות כסף" ו"איך למשוך שפע גשמי אל חייך"….
יש פטנט פשוט מאוד בתורת היהדות – שמירת השבת מביאה שפע אל חייך, כי היא מחברת אותך למקור השפע.
זהו מסלול ישיר ונקי, שניתן לנו לפי רצונו של בורא עולם. אין כאן צורך בתיקשורים עם ישויות שמהותן לא ברורה, או בהוקוס פוקוס על סוגיו השונים. בורא עולם כרת איתנו ברית דרך השבת, והפך אותה לערוץ של שפע עבורנו.
סיפר נהג מונית אחד, שנסע עם יהודי שומר מצוות, שהציע לו עסקה.
אותו יהודי הציע לנהג להפסיק לעבוד בשבת,למשך חודש, והוא ישלם לו את אותו סכום שהוא מרוויח בשבת- בתנאי שהנהג יעשה חשבון, האם באותו חודש ההכנסות וההוצאות שלו היו דומות לחודש הקודם.
ואכן, כך עשו. הנהג שמר שבת באותו חודש, ורשם בקפדנות את ההכנסות וההוצאות של אותו חודש, והשווה אותן לחודש הקודם.
הסתבר, שבחודש בו שמר שבת כמעט ולא היו לו הוצאות בלתי צפויות על דברים כמו : קנסות חניה, מכונת כביסה שהתקלקלה, רופא שיניים לילד, הוצאות מוסך למונית וכו'. ובסופו של חשבון - נשאר לו סכום עודף באותו חודש בו לא עבד בשבת. זו נקראת ברכה.
גם בתשלומי מעשר רואים את הברכה הזו.
אדם שמעשר את כספו ( נותן לצדקה 10% מרווחיו) רואה בכסף הזה ברכה מרובה יותר מאשר בזמנים בהם לא נתן מעשר. הסיפורים והעדויות עלכך מרובים. י
התורה אומרת בפרק שמות ל"א י"ז – כי השבת היא אות בין בורא עולם לבינינו – כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ, וביום השביעי שבתוינפש. י
השבת היא אות וברית, אחת משלוש בריתות שכרת ה' עם עם ישראל. י
ברית היסוד – ברית המילה, שהיא סימן בגוף של כל גבר יהודי – שמעלה אותו מעל גדר הטבע הגשמי, כי היא מסמנת בתוך הבשר שלו קשר עםקדושה עליונה. י
דווקא במקום שיש בו הכי הרבה תאווה גשמית וטבעית, דווקא שם כורתים ברית עם העליון, והעל טבעי. י י
ברית התפילין – "והיו לטוטפות בין עיניכם"- זהו גם סימן המייחד את העם היהודי בכך שהוא נותן ליהודי צינור שנפתח ממקום בראשו, המכונה לפיהקבלה "דעת עליון" – אל הקדושה העליונה. כלומר ה' משפיע ליהודי דעת ומוחין דקדושה דרך ה"אנטנה" של התפילין. י
ברית השבת- "ביני ובניכם אות היא לעולם…" – זהו קשר אינטימי בין הקדוש ברוך הוא וישראל. הקשר האינטימי הזה, שזר לא יכול לבוא בסודו,מהווה אימות והמלכת כוח האור האינסופי על העולם. י
בכך שאדם מנטרל את עצמו מה"אגו" שלו, מנטרל את עצמו מהרגשת הכוח האישי שלו ("כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה…") ומשליך את יהבו על בורא עולם – הוא עולה ממדרגת טבע, למדרגת מעל- הטבע, ובורא עולם מחזיר לו מידה כנגד מידה, ועושה את רצונו ומושך עבורו ברכה לכל ששת ימי המעשה, ולכל עולם החול שלו – לרפואה, פרנסה, משפחה וכל הדברים הטובים.
כל הדברים הטובים – ובמיוחד – דעת, כפי שהסברנו בתחילת הפרק. י י
השבת היא מקור הדעת האלוקית. דעת שגואלת אותנו ממצב של עפרוריות אפרורית, שקיעה בחומר, ומרימה אותנו למצב של גאולת הנפש ושמחה.
בעצם, לדעת הזו אנחנו מתגעגעים ומשתוקקים כאשר אנחנו אומרים באנחה "יהיה טוב…"
ה"טוב" הזה שהנשמה מתגעגעת אליו הוא גן העדן. הוא ההתכללות בתוך אור אינסוף של הבורא. זוהי גאולת הנשמה, לאחר גלותה בגוף.
גם העולם הפיזי, כולו, מתקדם לקראת מצב כזה של גאולה.
בדיוק לכך מתכוון הפסוק שאומר שגאולה היא מצב שבו הדעת גלויה, לא נסתרת- כמים לים מכסים.
מה פרוש – שהדעת תהיה כמים לים מכסים ?
אומר רבי נחמן מברסלב על הפסוק הזה – שהדבר דומה לים שמכסה את קרקעית הים באופן כזה, שכאשר מסתכלים על פני הים רואים גובה אחיד של המים. אבל בקרקעית זה שונה. יש מקומות עמוקים מאוד מתחת לפני המים, ויש מקומות שקרובים מאוד לפני המים, כי הקרקעית גבוהה.
כך יהיה גם במצב של הגאולה- כשתתגלה הדעת האלוקית. כאשר עטיפות החומר יתקלפו, ונתפכח סוף סוף מהאשליה של החומר. י
במצב הזה, כל אחד יישאר עם הכלים שהוא הכין כדי לקבל דעת רוחנית.
לאחד יהיה כלי עמוק מאוד, ולשני יהיה כלי קטן ומכווץ.
האור – ימלא את כל העולם, אבל בעומק – כל אחד יקבל דעת לפי גודל הכלי שלו.
בתקופתנו זו אנחנו מגששים בחשיכה… ( אותיות שכחה)… שכחנו מאין באנו ולאן אנחנו הולכים.
שכחנו את הנשמה שלנו, ותהפוכות העולם מקשים עלינו להיזכר בה.
פה ושם אנחנו שומעים נהמה של כאב עולה מעומק ליבינו. זוהי נהמת הכאב של הנשמה.
אבל אנחנו ממהרים לאטום אותה בעטיפות נוצצות ומרשרשות של שקרים. השקרים האלו נולדו מהלך הרוח הגאוותני של האדם הטכנולוגי.
האמונה של איש המהפכה הטכנולוגית בכוחותיו – יצרה את בועת הסבון של האדם המודרני שלא זקוק לשום כוח מעליו על מנת להתקיים.
הוא מסתפק בשכלו המבריק, ובמכונות המתוחכמות שיצר.
אלא שהמציאות בשנות האלפיים ואחת מראה לנו שלא די בזה.
אנחנו לא יכולים בלי בורא עולם.
אין לנו שליטה אמיתית בכלום.
אפילו לא במחשבותינו, רגשותינו וגופינו. ובודאי לא בתהליכי העולם.
רק היה נדמה לנו, למשך כמה עשרות שנים, שבזכות הצעצועים שהמצאנו, נוכל להתחמק מהאמת, ולחיות לפי התאווה הבלתי מרוסנת.
אבל זה לא הולך.
איזונו הפנימי של האדם מדרדר.
מצב המשפחה, הסמכות ההורית, הזוגיות, והיחיד – הגיע לשאול תחתיות
אנחנו חייבים לצוף למעלה מעל פני הביצה הטובענית הזו.
חייבים להושיט יד לשמיים, ולקבל תשובה, תמיכה, הדרכה.
אינסוף ספרים בנוסח " עידן הדלי" מציפים את חנויות הספרים.
מדיטציות, תיקשורים, הפנוטים מאגיות, הגיגים – בלאגן אחד גדול.
באלאגן שמראה על צימאון אדיר של הנשמה.
"לא רעב ללחם, לא צמא למים – כי אם לשמוע את דבר ה'…." – אמר הנביא.
זו הייתה הנבואה לתקופתנו. תקופה של צימאון רוחני.
ספרים על הרפיה, מזון טבעי, ומדיטציות לא משביעים באמת את הרעב והצמא של הנשמה.
הם רק טיוח על האמת העמוקה שאנחנו מחפשים.
ישראלים רבים שיצאו להודו וטיבט, נשלחו חזרה לישראל ע"י מורים נאורים, ששאלו אותם - למה אתם באים אלינו ? הרי המקור נמצא אצלכם !
אבל להודות – שהתרחקנו משורשינו שלנו, והלכנו רחוק כל כך עד שכמעט ואין לנו כל שייכות לשום שורש שהוא….. זה דורש אומץ לב.
בדיקת האמת הזו – דורשת את אומץ הלב הגדול מכולם. משום שלא במקרה, התגלגלו פני הדברים כך, שחילוני ממוצע חושב כמו אמריקאי.
יהודים דתיים מפחידים אותו כמעט כמו מפלצת מתחת למיטה.
וכל זה – משום שהתקשורת, לצורך האינטרס הכלכלי שלה, הפכה את היהדות הדתית לכזו.
הם לא יפים כמו האמריקאים והצרפתים, והאיטלקים.
הם מזיעים בקיץ. הם מוזרים. הם שטופי מוח. הם לא אנחנו.
אבל מי בכלל אנחנו ?!
הרי אנחנו – זה הם. הם – זה הסבא שלי, והסבא רבא שלי ושלך.
זה רק האפנה, והכיסוי החיצוני גורמים לנו להראות אחרת.
לכולנו יש נשמה יהודית בפנים. והיא צועקת שם, שהיא רוצה זהות.
ואיזו זהות אנחנו נותנים לה ? אמריקאית ? היסטוריה של קאובויים ?….
צרפתית ?…. עם היסטוריה של מלכי צרפת ?
הרי כל חייל, וכל ילד בארץ הזו חווים על בשרם את שנאת אומות העולם אלינו, בדיוק כפי שחוו זאת הסבים והסבתות שלנו. לא נוכל להימלט מזה.
משמיים – לא נותנים לנו להימלט מזה.
כל העראפתים, והבן- לאדנים לסוגיהם ולדורותיהם הם רק שליחים ביד ה' שבאים לעורר אותנו.
לנער אותנו מקליפת האטימות.
אפשר להינצל מהמצב האטום הזה שמשרה עלינו טומאה.
טומאה – זה אותיות אטימות.
טומאה – היא האנרגיה של עולם הקליפות והחושך, שהם ההיפך והניגוד לעולם הקדושה והאור.
אדם שקשור לטומאה ברצונותיו, במחשבותיו, ברגשותיו ומעשיו – בכלים הרוחניים שלו אטומים, סתומים.
הוא לא קולט את התדרים והמסרים הרוחניים שבורא עולם שולח אליו.
בכל דבר שקורה קיים דיבור מאת בורא עולם.
כל כך הרבה ניסים ונפלאות קרו לנו במלחמות ישראל, ובכל יום ויום.
ואנחנו קוראים להם " מזל" וממשיכים הלאה...
להרגיש את הנשמה שלנו. לחוש את בורא עולם בחיים שלנו. זו משימה אפשרית.אתם כבר התחלתם אותה. צריך רק לא להתבלבל, לא לשכוח, ולהמשיך הלאה....