שומרים על קדושת הכותל
דבר החסידות – פרשת משפטים - תשפ"א
- פרטים
- קטגוריה: פרשת משפטים
- פורסם ברביעי, 10 פברואר 2021 05:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 636
ב"ה
דבר החסידות – פרשת משפטים
ראשונים כמלאכים
הרה"ק רבי ישראל מרוזין נזדמן פעם עם מחותנו הרה"ק רבי חיים מקוסוב בסעודה.
האדמו"ר מקוסוב אכל והרוז'ינאי הקדוש רק טעם משהו ומיד משך ידו, כדרכו בקודש.
- שאלו רבי חיים: מדוע אין המחותן אוכל?
- ענה לו הרוז'ינער: כי בשעה שירדנו לעולם הזה, התנינו תנאי עם הגוף שלא ליהנות מהעולם הזה כלום.
כששמע זאת רבי חיים משך אף הוא את ידו מהצלחת.
- שאלו הרוז'ינער: ולמה אין המחותן אוכל? האם התנה גם כן תנאי כזה?
- לא, השיב רבי חיים. אלא בליל שבת אנו אומרים למלאכים "בואכם לשלום" ומיד אומרים "צאתכם לשלום", כי עם מלאכים אי אפשר לאכול...
(ע"פ עלון "נועם שיח" (סאנטוב), לייקווד תשפ"א)
~~~
מתי אין לעזוב ל"חמור"?
ידועה תורת הבעש"ט על הנאמר בפרשתנו (יט, ג) "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עמו":
ותוכנה: "אם אדם יסתכל בחומר שלו, זה הגוף, ויראה שהוא "שונאך" – שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות, ושהוא "רובץ תחת משאו" – הוא מתעצל לקיים תורה ומצוות, ואולי יעלה על דעתו "וחדלת מעזוב לו" – להתחיל בסיגופים לשבור את החומריות. הנה לא זו הדרך ישכון אור התורה, כי אם – "עזוב תעזוב עמו" – יש לברר את הגוף ולזככו ולא לשבור אותו בסיגופים" (ע"פ "היום יום" כח שבט).
אך על פי תורה זו, שומה עלינו להבין את דברי רש"י על הפסוק, שכתב:
"וחדלת – פעמים שאתה חודל ופעמים שאתה עוזר. הא כיצד? זקן ואינה לפי כבודו – וחדלת! או בהמת נכרי ומשאו של ישראל – וחדלת!"
שלכאורה, באיזה מקרים (בעבודת ה') מדובר כאן, שיש לחדול בהם מלעזור לחומר הגוף ולשברו בתעניות?
מבאר הרבי:
בשו"ע הל' נזקי גוף ונפש (בחו"מ. סעיף ד) פוסק אדמו"ר הזקן שבשני מקרים מותר לאדם להתענות:
א) אם "עושה בדרך תשובה, שצער זה טובה היא לו להציל נפשו משחת ולכן מותר להתענות לתשובה"
ב) אפי' שלא בדרך תשובה, אלא כדי למרק נפשו לה' שאין טוב למעלה מטובה זו.
וי"ל ששני אופנים אלו מרומזים בשני היוצאים מן הכלל שהביא רש"י:
א) "בהמת נכרי ומשאו של ישראל" – מי שנכשל בעבירות עד שגופו נפל בידיהם של כוחות הקליפה ("בהמת נכרי"), ולכן מותר לו להתענות ("עושה בדרך תשובה")*.
ב) "זקן ואינה לפי כבודו" – מי שנמצא בדרגה רוחנית גבוהה (זקן – "זה שקנה חכמה" – קידושין לב, ב), ואין זה לפי דרגתו ומעלתו ("לפי כבודו") לעסוק בענייני הגוף – גם לו מותר להתענות כדי להתעלות מענייני העולם ("כדי למרק נפשו לה'")**.
למרות האמור לעיל, שבשביל עניין התשובה מותר להתענות, אומר אדמו"ר הזקן באגרת התשובה הוראה ברורה, ש"בדורותינו אלה" אסור להרבות בתעניות, אפילו תעניות של תשובה, אלא יש לפדות את התעניות בצדקה.
ומכיון שחלישות הדור היא לא בבחירתנו, אלא משום שכך ברא הקב"ה את דורנו – מובן שבאופן העבודה שהורו לנו הבעש"ט ואדמו"ר הזקן לא נחסר מאומה ממה שהיו יכולים לתקן ע"י תעניות וסיגופים
– כי בדורנו ניתנה האפשרות לתקן עניינים בלתי רצויים באופן שלא קשור עם צער ודאגה, אלא דווקא מתוך שמחה וטוב לבב.
שבת שלום וחודש טוב ושמח!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כא, משפטים שיחה א סעיף ח-ט (עמ' 130 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 145 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' תח-ט.
______________
*) אלא שיחד עם זאת "משאו של ישראל" – כדברי חז"ל (עירובין יט, א. חגיגה בסופה) שאפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון.
**) ועפ"ז מובן מדוע לא הביא רש"י את הדוגמא השלישית של המכילתא "(כהן ו)היה בין הקברות", כי המשמעות הרוחנית של מקרה זה היא שע"י החטאים יורד הגוף ונפש הבהמית ל"מקום המיתה והטומאה" (כלשון התניא פכ"ב), אבל נשמתו של יהודי היא בבחינה של "(בת) כהן" (ראה זהר פרשתנו צה, א ואילך") – מחוץ ולמעלה ממקום המיתה והטומאה, כיון ש"גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד).
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.