movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות תורה ומדע כאשר הנובל והשבת נפגשים...

כאשר הנובל והשבת נפגשים...

כאשר הנובל והשבת נפגשים...

שעטנז, צניעות שבת וכשרות. לא פשוט להיות חתן נובל שומר מצוות, אבל פרופסור אומן הוכיח שיש דברים שחשובים יותר מהכבוד .

כתבתו של ארנון יוגב משופר. http://shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7850

 

מה עושים חתני פרס נובל שבוע לפני שהם טסים לטקס החגיגי והמרגש המהוה את שיא הקריירה המקצועית שלהם?
פרופסור ישראל אומן בזבז השבוע שעות יקרות במעבדה, לא במעבדת מחקר אלא במעבדת... שעטנז. מסתבר שהמחקר המדעי קרוב אמנם ללבו של הפרופסור הנכבד, אבל יש דברים שחשובים בעיניו עוד יותר, כמו למשל לברר מאלו חוטים בדיוק נתפרו חליפות הטוקסידו היוקרתיות בהם חיבים חתני הנובל ומלוויהם להתעטף במהלך הטקס החגיגי.

ספק אם המארגנים השבדים של טקס חלוקת הנובל נתקלו אי פעם בבקשה כזו, אך פרופסור אומן הבהיר להם שהחליפה חייבת להשלח למעבדת שעטנז אחרת לא יוכל ללבוש אותה. בדיקה קצרה העלתה שבשטוקהולם אין בנמצא מעבדת שעטנז וכך הוטסה החליפה אחר כבוד לישראל וכל זאת כדי שחתן הנובל שומר המצוות יוכל לודא שאין היא מכילה תערובת של חוטי צמר ופשתן האסורים ללבישה מדין תורה. הבדיקה הוכיחה כי חששותיו של אומן לא היו מופרכים. בחלק האחורי של הטוקסידו אכן התגלה שעטנז וחייט מיוחד הוזמן במהירות להסיר את החוטים האסורים.

מסתבר שלא פשוט להיות חתן נובל יהודי וספור השעטנז השבדי לא היה האתגר ההלכתי היחיד שנצב בדרכו של פרופסור אומן אל התהילה.

זמן קצר אחרי שנודע לו על זכייתו בפרס התברר שהטקס צפוי להתקיים ביום שבת. למרבה המזל השבת הסקנדינבית קצרה ביותר. הדלקת הנרות בתקופה זו היא בסביבות שתים וחצי וצאת השבת היא בשעה 3:52. המועד הרשמי לתחילת הטקס כפי שמופיע בהזמנות שקבלו המשתתפים היה בשעה 4:30, מה שאומר שלרשות המתמטיקאי היהודי עמדה כחצי שעה כדי להוציא את השבת ולתפוס את מקומו לצד נכבדי האקדמיה השבדית על במת הכבוד בבנין העיריה הישן של שטוקהולם. לא צריך לקבל פרס נובל בתורת המשחקים כדי להבין שכאשר מדובר בזמן כה קצר לא כדאי לשחק משחקים. אומן ו - 34 בני המשפחה שליוו אותו לשבדיה החליטו לא לקחת סכון ושכרו חדרים במלון המצוי במרחק 200 מטר בלבד מאולם הכנוסים בו נערך טקס הענקת הפרס. על פי התכנית היו חברי הקבוצה אמורים לעשות את הדרך בצעדה רגלית זריזה. למרות שבעים וחמש שנותיו לא היה הדבר אמור להוות כל קושי לחתן הנובל הצעיר ברוחו שטיפוס הרים הוא התחביב המועדף עליו, אלא שהחתן לא לקח בחשבון את הדוחק הרב ששרר בשער הכניסה לאולם. לבסוף הוכנס אומן דרך דלת צדדית, דקה וחצי לפני שגוסטב השמונה עשרה מלך שבדיה כחכח בגרונו והטקס יצא לדרך.

אגב, זאת לא הפעם הראשונה בהם מתנגשים הנובל והשבת. בעיה דומה צצה בשנת 1996 כאשר הסופר ש'י עגנון הודיע להוד מעלתו מלך שבדיה שלא יוכל להשתתף בטקס לקבלת פרס נובל לספרות עד לאחר צאת השבת. עגנון בקש חדר בקומה הנמוכה ביותר של המלון כדי להמנע מהצורך להשתמש במעלית. על החזרה הגנרלית של הטקס שנערך בשבת בבקר ויתר עגנון לחלוטין ובחר במקום זאת לצעוד רגלית לבית הכנסת לתפילת שחרית. למארחיו המודאגים הסביר שמכיון שהפרס לספרות ממילא ניתן רק בסוף הערב יהיה לו זמן די והותר לעקוב אחר מעשיהם של חתני הפרס האחרים וללמוד מהם את כללי הטקס.

ברגע בו יצאה השבת כבר המתינה לעגנון לימוזינת שרד מפוארת כדי להסיעו, אלא שהסופר היהודי לא מיהר לשום מקום. קודם כל הוא התפלל תפילת ערבית בכונה, עשה הבדלה, הדליק ארבעה נרות (באותה שנה חל מועד טקס חלוקת פרס נובל בליל רביעי של חנוכה) ורק אז לבש את חליפת הטוקיסדו שאף אותה סרב ללבוש מבעוד יום שהרי אין מכינים משבת ליום חול. לבסוף, מוקף באופנועי משטרה שפינו עבורו את הדרך דהר עגנון לאולם הטקס כשבנגוד לכל הכללים המקובלים הוא יושב בקדמת הרכב לצד הנהג וזאת כדי שיוכל לחבר את מכונת הגילוח החשמלית שלו למצת הסגריות ולהסיר מסנטרו את זיפי הזקן שאף אותם כמובן היה מנוע מלהסיר ביום השבת.

לפחות את הבעיות הללו לא היה לאומן. השנה לא חל הטקס בימי החנוכה ועם זקן לבן וארוך שהפך כבר מזמן לסמל ההיכר המסחרי שלו לא היה אומן צריך לדאוג לגילוח...

עגנון היה ראשון חתני הנובל שפתח את נאומו בשתי ברכות שכמותם שטוקהולם לא שמעה מעולם: ברכת 'ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם' הנאמרת בנוכחות מלך וברכת 'שחלק מחכמתו לבשר ודם' הנאמרת בנוכחות חכמי אומות העולם.

גם פרופסור אומן פתח את נאומו בתפילה קצרה בשפה העברית בה הודה לה' על שזכה לשבת בארץ ישראל ולקבל את הפרס כנציג העם היהודי. במהלך הטקס כאשר אומן נעמד לקוד בפני בני משפחת המלוכה השבדית, נעמדו גם בניו שנכחו בקהל וקדו מתוך יראת כבוד כפי שנדרש לעשות על פי הלכות כבוד אב ואם.

בכך לא תמו האתגרים ההלכתיים שנצבו בפני חתן הנובל ומשפחתו המורחבת. על פי מסורת ארוכת שנים, מיד לאחר חלוקת הפרס מוזמנים חתני הנובל וקרוביהם לנשף מיוחד בהשתתפות 1,300 איש הנערך ב'חדר הכחול' המפואר שבבנין עירית שטוקהולם. מיטב השפים השבדים שוקדים על הכנת סעודת המלכים המפוארת שתפריטה נשמר בסוד כמוס בהחלט עד לרגע האחרון, אבל עיון בתפריט המעדנים שהוגשו בשנה שעברה מלמד כי הם כוללים מרכיבים כמו מרק צבים ברוטב רכיכות, רצועות מעושנות של איל הצפון ויין משובח מבציר 1965. כל זה אינו נוגע כמובן לפרופסור אומן ולמשפחתו, שאכלו מנה כשרה למהדרין עם יין כשר, שהוגשו בכוסות וצלחות כשרים.

לפי האתר הרשמי של טקס הנובל אמורים הגברים המשתתפים בנשף ללבוש חליפות טוקסידו מה שלא היווה כל בעיה (מינוס השעטנז כמובן), לעומת זאת נשות משפחת אומן הפרו את כללי הפרוטוקול כאשר הגיעו בלבוש צנוע בעל שרוולים ארוכים.

אבל מה שהיה אולי המאפין המובהק והבולט לעין שיחד את פרופסור ישראל אומן מכל יתר המשתתפים היתה נוכחותם הצמודה של חמשת בניו, תשע עשרה נכדיו ונין אחד, שבלטו לעין בחזותם היהודית המובהקת בין כל השבדים. 'היה מרגש לראות כל כך הרבה כיפות במהלך טקס הנובל', אמר שגריר ישראל בשטוקהולם. בעידן של משפחות חילוניות זעירות ונכור מוחלט מכל זיק של יהדות הזכירו לנו בני משפחת אומן מהי גאוה יהודית אמיתית והיכן נמצא עתידו של עם ישראל.

הסוד היהודי

הענקת פרס הנובל לפרופסור ישראל אומן השבוע בשטוקהולם בירת שבדיה היא הפעם
ה – 148 שהפרס המדעי המפורסם ניתן למדען ממוצא יהודי. אם מצרפים גם את פרסי הנובל הניתנים בתחומים שאינם מדעיים (ספרות ושלום), ניתן להוסיף לרשימה עוד 22 חתנים ממוצא יהודי.

הדגשת העובדה שמדובר בזוכים מ'מוצא יהודי' היא משמעותית. לא תמיד מדובר ביהודים על פי ההגדרה ההלכתית. לחלקם היה אבא יהודי אך אמא לא יהודיה, חתנים אחרים הם בנים למשפחות מתבוללות שיהדותם אינה ודאית. ובכל זאת, גם אם נגרע מהרשימה את אלו שיהדותם מוטלת בספק (ומדובר רק במעוט קטן מכלל הזוכים היהודים), עדין מדובר בתופעה מפליאה האומרת דרשני – כיצד יתכן ש – 26% מפרסי הנובל בתחומי מחקר מדעיים ניתנו לגברים ולנשים שהם צאצאים לעם המהווה פחות מרבע אחוז מכלל האוכלוסיה האנושית?

התמיהה גוברת שבעתיים כאשר בוחנים את זהות הזוכים בפרסים מדעיים אחרים שהם פחות מפורסמים מפרס הנובל אך חשיבותם המקצועית אינה נופלת ממנו. כך למשל עיון ברשימת הזוכים בפרס ע'ש אנריקו פרמי המוענק מדי שנה מטעם ממשלת ארה'ב, מגלה כי 51% מהזוכים יהודים. מדובר באחד הפרסים היוקרתיים בעולם בתחום המדע והטכנולוגיה וחשיבותו אינה נופלת מפרס נובל. במסגרת פרס זה ניתנים 375,000$ ל'מדענים מוכרים בעלי מעמד בינלאומי, על הישגי חיים בולטים ויוצאי דופן בחשיבותם בתחום הפקת אנרגיה', כפי שמסביר פרסום רשמי של הנהלת הפרס.

פרס אחר הנחשב כשני בחשיבותו לפרס נובל הוא 'פרס וולף לפיזיקה' בסך 100,00$ המוענק מידי שנה בישראל ל'מדענים שתגליותיהם מביאות תועלת למין האנושי'. מדובר בפרס חדש יחסית (חלוקתו החלה רק בשנת 1978), אך למעלה ממחצית מהזוכים בו הם יהודים.

עוד פרס יוקרתי הניתן בתחום הפיזיקה התאורטית הוא 'מדלית דיראק' ע'ש חלוץ תורת הקוונטים פאול דיראק (שככל הידוע דוקא לא היה יהודי...). פרס זה, מענין לציין, ניתן בדוקא למדענים שלא זכו לפרסים נובל ו-'וולף' שעליהם כבר דברנו מקודם ובכל זאת 44% מהזוכים בו הם יהודים.

גם בתחום הכימיה בולטים היהודים בנוכחותם. עיון ברשימת הכימאים החשובים ביותר בהסטוריה מגלה כי 15% מתוכם היו יהודים. לאחרונה התבקשו קוראי כתב העת האמריקאי המדעי 'hemical & Engineering News' ('חדשות הכימיה וההנדסה') לציין את שמות 75 המדענים המשפיעים ביותר על התפתחות הכימיה של המאה העשרים. כרבע מכלל השמות שהופיעו ברשימה הסופית היו של יהודים.

גם כאן, בתחום הכימיה, עיון ברשימת הזוכים בפרסים היוקרתיים ביותר בתחום מעלה רשימה ארוכה ובולטת של שמות יהודים. החל מפרס 'וולף' לכימיה (37% מהזוכים יהודים) וכלה בפרס ע'ש ארתור קופ (31% יהודים).

היהודים בולטים גם בשדה הרפואה. לא מדובר בתופעה חדשה. כבר בימי הבינים, בתקופה שבה אחוז היהודים באירופה לא היה יותר מ – 1%, מעריכים כי כמחצית מהרופאים ביבשת היו יהודים וכמעט אצל כל מלך או אפיפיור ניתן היה לפגוש את רופא החצר היהודי. נוכחות יהודית בולטת נרשמה גם בתקופות מאוחרות יותר. בשנות השלשים, בעקבות גרוש יהודי גרמניה, אבדו המרכזים הרפואיים החשובים בברלין ובוינה כמעט מחצית מהרופאים שלהם ואת רוב סגל ההוראה בבתי הספר לרפואה. רבים מאותם יהודים נמלטו לארה'ב ואפשרו את צמיחתו המטאורית של המחקר האמריקאי בתחום ה'ביו-רפואי'. כיום כשליש מהחברים ב'אגף למדעי החיים' באקדמיה האמריקאית למדעים הם יהודים וכ – 40% מהזוכים בפרסי 'נובל' לרפואה בארה'ב הם יהודים.

רשימת הפתוחים הרפואיים הנזקפים לזכותם של יהודים ארוכה ומפוארת וקשה לדמיין כיצד היתה הרפואה נראית בלעדיהם. רשימה זו כוללת מגוון של חדושים רפואיים החל מהמצאת אמצעי האלחוש המודרניים (בידי החוקרים קארל קולר ואלפרד איינהורן), דרך גלוי חומרים אנטיביוטיים (הפוטנציאל הרפואי של הפניצילין נתגלה בידי החוקר היהודי ארנסט שיין ואילו חומר אנטיביוטי אחר, הסטרפטומיצין, נתגלה בידי חוקר יהודי בשם סלמן ווקסמן) ועד המצאת האולטרה-סאונד הרפואי ונתוחי לייזר לשפור הראיה שאף הם נעשו בידי או בהשתתפות בולטת של יהודים.

כל העובדות הללו מחדדות את השאלה - למה היהודים? מה יש בו, בעם הזה, שגורם לו להצטיין בצורה בולטת כל כך בענפי המדע והטכנולוגיה?

לחוקרים אין הסבר

חוקרים שבחנו את התופעה המרתקת הזו מתקשים למצא לה הסבר ברור. מבחינתם מדובר בתופעה שאין לה אח ורע בהסטוריה המודרנית. יש כאלו שטענו שהדבר נובע מכך שמאז ומעולם היהודים שמו דגש חזק על ערך הלמוד ועל חשיבות ההשקעה בחנוך הילדים. דגש זה נועד בעיקרו ללמוד תורה, אולם גם בקרב משפחות מתבוללות נשמר ההרגל התרבותי הזה והילדים ספגו מהבית את חשיבות הלמוד אותו השקיעו בלמודים כלליים. אחרים טוענים שיש ליהודים 'חוש' מיוחד הגורם להם להצטיין במדעים המדויקים.

אחד האנשים שחקרו את התופעה הזו בכלים מדעיים היה החוקר ג'ון הולי. הולי ששימש בעבר ככלכלן בכיר באגף התכנון של הבנק העולמי עד שיצא לגמלאות החליט להקדיש את עיתותיו לחקר יחודו של העם היהודי. בספר שפרסם לפני שנים אחדות בחן הולי תאוריות שונות שהוצעו כדי להסביר את ההשפעה העצומה שיש לעם היהודי בתחום המדע. תאוריה אחת גורסת שההצטיינות היהודית מוסברת בכך שיהודים נוטים להתישב במדינות מפותחות שבהם קיימת אוכלוסיה משכילה ולכן אין זה הוגן להשוות בינם לבין מדינות העולם הנחשלות. אולם הולי מראה כי הסבר זה אינו מספק. היהודים, כך הוא מוכיח, זוכים ליותר פרסי 'נובל' גם בהשוואה לאוכלוסיה המקומית המשכילה בארצות בהם הם נמצאים. כך למשל, ארבעת המדינות המובילות בעולם במספר פרסי 'הנובל' לנפש הן בריטניה, גרמניה, צרפת וארה'ב. אולם גם בארצות אלו מופיע פער מדהים לטובת היהודים. בבריטניה היחס בין סכויי הזכיה של יהודים ללא יהודים עומד על 28 ל – 1, בצרפת היחס הוא שלשים לאחד ואפילו בארה'ב היחס הוא 15 לאחד לטובת היהודים. ממצאים אלו, טוען הולי, מצביעים על כך שקיים גורם נוסף פרט להשכלה האחראי להישגים המרשימים הללו.

הזכיה היהודית בפרסי נובל מיוחדת גם בכך שמדובר בתופעה עקבית שאינה משתנה עם הזמן. מדינות שונות תפסו את הבכורה לפרקי זמן מסוימים לפני שנדחקו הצידה, אך ההצטיינות היהודית נשמרת בעקביות מרשימה. לאורך המאה האחרונה זוכים היהודים בממוצע ב – 22% מכלל פרסי נובל המחולקים בכל עשור. נקודת השפל היתה בעשור של שנות השלשים אבל אפילו בעשר השנים הקשות הללו זכו היהודים ב – 10% מכלל הפרסים, פי כמה וכמה מחלקם היחסי באוכלוסיה. 'גם לו היה מדובר בפער של 10% - 20% לטובת היהודים היה הדבר נחשב להישג מפליא', כותב הולי, 'אבל כאן מדובר על פער של מאות אחוזים. בנוסף לכך היהודים לא שיחקו על מגרש שוה. במשך רוב התקופה המודרנית הם היו מופלים לרעה ונרדפים'.

הקשר התנכ'י

קיימת תופעה נוספת הקשורה לפרסי הנובל שגם עליה עומד הולי בספרו. לא רק שהיהודים כעם זוכים ליותר פרסים מאשר כל עם אחר, כותב החוקר, אלא שקיימת זיקה ישירה בין שעור ההצטיינות המדעית של האוכלוסיה הכללית לבין מספר היהודים החיים ביניהם. במילים אחרות, ככל שיותר יהודים חיים במדינה מסוימת כך משתפרים סכויהם של האזרחים הלא יהודים המתגוררים בה לזכות אף הם בפרס.

אבחנה זו מסבירה את העובדה שלמשך פרק זמן קצר הובילה גרמניה את העולם המדעי. קודם לכן פיגרה גרמניה הרחק מאחורי אנגליה אמריקה וצרפת, אבל לפתע ברבע האחרון של המאה התשע עשרה, נרשם זנוק בקצב ההתפתחות המדעית בגרמניה, עד כדי כך שבעשרים השנים הראשונות של המאה העשרים זכתה גרמניה ליותר פרסי נובל מאשר שאר חברי הרביעיה גם יחד. יתרון מדעי זה נעלם באותה פתאומיות בה הופיע ובאמצע המאה הקודמת שבה ונדחקה גרמניה למקום השלישי.

ההסבר לכך, טוען הולי, קשורה לדת. במאה התשע עשרה היתה האוכלוסיה היהודית בגרמניה גדולה פי שלש מאשר סך היהודים שחיו בצרפת, בריטניה וארה'ב גם יחד. באמצע המאה נדד הקיבוץ היהודי הגדול בעולם לארה'ב ולקח איתו לשם גם את הבכורה המדעית. בתרשימים המלווים את ספרו מראה הולי כי השינויים במעמדן המדעי של מדינות שונות מקביל במדה מפליאה לתזוזות באוכלוסיה היהודית. כך למשל בארבעת העשורים הראשונים למאה הקודמת זכתה גרמניה לכמעט כפליים ממספר פרסי הנובל שהוענקו לבריטניה. אחרי מלחמת העולם השניה התהפכה הקערה הדמוגרפית: 400,000 יהודים חיו בבריטניה לעומת 30,000 בלבד בגרמניה. במקביל התהפכה גם הקערה המדעית. בארבעת העשורים השניים של המאה הקודמת זכתה בריטניה לפי שלש ממספר הזכיות של גרמניה.

למעשה התופעה עליה מצביע הולי אינה חדשה. כבר במאה ה – 17 כתב החכם רבי מנשה בן ישראל (הרב הראשי ליהודי אמסטרדם) בספרו 'תקות ישראל': '...מזאת נלמד כי לא שכחנו א-לקים, כי בכל מקום שבו שליט אחד ירדפנו שליט אחר יקבלנו באדיבות ובכבוד. אם נסיך פלוני ישפילנו, רעהו יתייחס אלינו בכבוד רב. אם האחד יגרשנו מארצו, האחר יזמננו אליו ויעניק לנו אלף זכויות... האם לא ראינו כי אותן הממלכות שקבלו לחיקן את בני ישראל עשו חיל ושגשגו'?.

הולי דוחה את ההסברים הכלכליים והפוליטיים שהוצעו לתופעה. לדבריו, גם מדינות שהזרימו תקציבי עתק לצורך חקר מדעי לא הצליחו להגביר את קצב התגליות המדעיות או את רמת היצירתיות של חוקריהם. גם משטר דמוקרטי כשלעצמו אינו ערובה לקדמה מדעית. למשל, בפרק זמן מסוים הובילה גרמניה את העולם המדעי למרות שמשטרה לא היה דמוקרטי.

הולי רואה בתופעת ההצלחה היהודית במדעים בטוי להבטחה א-לוקית המתגשמת לאורך הדורות. 'קיימת השגחה א-לוקית בעולם. מה שמכונה 'גניוס יהודי' הינו המכשיר באמצעותו מוריד הקב'ה שפע טכנולוגי לעולם. הקשר לתנ'ך הוא סוד הקדמה המדעית. עמים שקשורים יותר לתנ'ך הם עמים שבאופן יחסי גם זכו להצלחה מדעית רבה יותר'.


באותו שבוע בו חילקו חבר השופטים השבדי את פרס הנובל הסתלק לעולמו אדם שבמהלך אמיץ פרש מחברותו בועדת הנובל כדי למחות כנגד ההחלטה להעניק את הפרס ליאסר עראפת.

קאר קריסטיאנסן שמת השבוע בגיל 85 היה פוליטיקאי נורבגי ותיק שנודע ביושרו האישי ובהתנהגותו המוסרית. הוא היה חסיד אומות העולם, פעיל בפורומים וקבוצות שונות שפעלו למען חזוק בטחונה של מדינת ישראל והפעיל את קשריו כדי ללחוץ על ממשלתו להעביר את השגרירות הנורבגית לירושלים. בשנת 1995 הוא היה בין המתנגדים החריפים להחלטת שופטי פרס נובל לשלום להעניק את הפרס ליאסר עראפת בו ראה רוצח נקלה וטרוריסט חסר תקנה. לאחר שדעתו לא התקבלה פרש קריסטיאנסן מחברותו בועדה וניהל מאז פולמוס תקיף בעד שלילת הפרס ואי כניעה לטרור. חדשים מעטים לפני מותו פרסם מנשר עליו חתמו אנשי רוח נורבגים המביעים התנגדות לתכנית ההתנתקות המעניקה עדוד לטרור.

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים, יגאל שלמה בן שושנה מהין ובני משפחתו, בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת עליזה פרומה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 20128828

אתר השבת


מאמרים אחרונים