שומרים על קדושת הכותל

שני מלאכי שבת - הלל אלברט

מתוך הספר לכבוד שבת, באדיבות הוצאת נצח.

תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר, שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר, יהי רצון, שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר, יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

כעין יופיו של השלג היורד על הרי ירושלים, כן יופיה של רדת שבת מלכתא על בני ברק, עיר התורה.

אמהות פורשות ידיהן, לברך על הנרות המבליחים בחביון הלבבות. אבות יפרשו גם הם כפיהם על ראשי ילדיהם, ופיהם ימלמל "ישימך", ועוד תפילות וכוונות שונות. והנרות יפיקו אז נוגה עילאי, זיו של נצח, אשר ילוו את האבות והילדים הפוסעים בנחת לבית התפילה.

*

נכנסים מלאך טוב ומלאך רע לבתים השבתיים. מלאך טוב מברך ומלאך רע בעל כורחו עונה אמן. אחר יוצאים שני המלאכים ומטיילים על פני הרחובות השלווים, מלאי ההוד, השרויים כל כולם באווירה השבתית.

אומר מלאך טוב למלאך רע: לשבת אחרת כך, וכן בכל שאר ערי הארץ ומושבותיה.

ממאן מלאך רע לענות אמן.

שואל אותו מלאך טוב: מפני מה לא תענה אמן?

משיב לו מלאך רע בבת שחוק של לעג: אילולא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין...

מחריש מלאך טוב ונאנח אנחה עמוקה.

שוב עולה בת שחוק על שפתיו של מלאך רע.

נאנח מלאך טוב שנית ולא יסף...

מתרוממים שני המלאכים אל על ומתייצבים על מקומם, זה בימין - וזה בשמאל...