שומרים על קדושת הכותל
מעונן בהנהגת חדשי אדר
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:51
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 570
שמואל ברוך גנוט
מעונן בהנהגת חדשי אדר
תענית כ"ט, א', כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה.
אמר ר' פפא הילכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע
מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. והקשה הסבא קדישא מהרש"א אלפנדרי זצ"ל
ראש הרבנים בצפת ת"ו (רשימות, פורסם במוריה אדר התשל"ח) מהא דסנהדרין ס"ה, ב',
מעונן ר' עקיבא אומר זה המחשב עיתים וימים ואומר יום פלוני טוב לצאת והעושה
ביום פלוני או בשעה פלונית לא יצליח, וכ"פ הרמב"ם (ע"ז י"א, ח'-ט') וסמ"ג
(לאוין כ' ונ"ב), ולכאו' המתנהג באדר ובאב לפי טוב ורוע המזל, עובר על איסור
מעונן. ותירץ עפ"ד החינוך שסיבת איסור מעונן הוא שעי"ז ייצא לכפור בהקב"ה, אך
המתנהג באדר ובאב עפהנ"ל, אדרבה הוא סיבה שיאמין בה', אשר נשאר רושם באותו היום
כפי שהיה בזמנו, ושכן נגזר עלינו מן השמים, עכ"ד. וראיתי שהעירו על דבריו דהא
החינוך כתב בהקדמתו שמביא רק רמז וטעם אחד לכל מצוה ואיסור, וממילא קשה להתיר
הדברים משום טעם אחד המופיע בחינוך.
ב] והנה הרמב"ן (תשובות המיוחסות סי' רפ"ג) ייסד לנו בענין זה שמותר לשמוע
ולהאמין להחוזים בכוכבים ואיצטגנינות, וכפי שמצינו במקומות רבים בש"ס שחז"ל
חששו טובא לדבריהם (כמו בשבת קנ"ו ע"א, המעשה בבתו של ר' עקיבא שדאג עליה, לאחר
שאמרו לה החוזים בכוכבים שתמות ביום חתונתה. וכשבסוף לא מתה, תלה זאת ר"ע בזכות
הצדקה, וא"כ רואים שר"ע חשש לדבריהם ואף האמין להם לחלוטין ותלה את הצלתה בזכות
הצדקה המצילה ממות). ומ"מ כ' הרמב"ן וז"ל: "אלא שלפעמים עושה הקב"ה נס ליראיו,
לבטל מהם גזירת הכוכבים, והם מן הניסים הנסתרים, שהם בדרך תשמישו של עולם שכל
התורה תלויה בהם. לפיכך אין שואלין בהם, אלא מהלך בתמימות, שנאמר "תמים תהיה עם
ה' אלוקיך". ואם ראה בהן דבר שלא כרצונו, עושה מצות ומרבה בתפילה, אבל אם ראה
באיצטגנינות יום שאינו טוב למלאכתו, נשמר ממנו ואינו סומך על הנס. וכסבור אני
שאסור לבוא כנגד המזלות על הנס", עי"ש. נמצאנו למדים מדבריו שאין לשאול בכוכבים
ואצטגנינות, אך אם יודע אל נכון על ידם שהיום אינו ראוי, עליו להישמר, להאמין
למחזה הנגלה על ידם ולא לסמוך על הנס.
ולפי דברי הרמב"ן לא קשה קושית הגרש"א אלפנדרי זצ"ל, כיון שהאיסור הוא להתעסק
בחזיון הכוכבים ולשאול בהם. אך כשיודע על היוצא ממהלכם ומהלך המזלות, עליו לחוש
לדבר ולנהוג על פי זה. וממילא חז"ל, שידעו שמזל אדר מועיל לישראל, המליצו לנו
לנהוג בהם לטובתנו, ואין בכך שום איסור.
ג] ואמנם הרמב"ם רוח אחרת היתה עימו, שכתב (ע"ז י"א ח') שמעונן הם נותני העיתים
שאומרים באיצטגננות יום פלוני טוב, יום פלוני רע או שכדאי או לא לעשות בו מלאכה
פלונית, ואסור להודיע כזבי המעוננים וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או
עבודתו באותה העת שקבעו הוברי שמים, הרי זה לוקה. וכתב עוד שכל דברים אלו הם
דברי שקר וכזב והבלים. [והרמב"ן פליג עליו וכתב: "ושמעתא כולה ליתא הכי" וכן
הרבו להקשות בזה על הרמב"ם מהרבה מקומות בש"ס ומדרשים דמוכח מיניה דזהו אמת ולא
שקר, והגר"א ז"ל כתב ע"ז דברים חריפים בהגהותיו ביו"ד קע"ט, וכתב על הרמב"ם:
"והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות
הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות
וכשפים"]. ולהרמב"ם לכאו' קשה קושית הגרש"א אלפנדרי זצ"ל.
ד] ונראה בזה לענ"ד בס"ד דהמדייק בד' הש"ס והרמב"ם יראה שהאיסור הוא דוקא לחשב
עיתים וזמנים לפי המזלות והכוכבים, והאיסור הוא לחשב גרמי השמים והמזלות בכל עת
לפי צורתם ועניינם ולבדוק כיצד כל שינוי בהם ישליך על המצב וההתנהגות הראויה
בעולם. אך כשחז"ל הבהירו את מצב המזלות התמידי (כגון כשאמרו שמזל אב הוא רע
לישראל ומזל אדר טוב לישראל, או שאמרו בשבת קנ"ו א' שהנולד ביום ראשון יהא אדם
שלם במידה אחת והנולד ביום שני יהיה רגזן וכו' כו'), אין בזה משום מעונן. כיון
שהגדירו את מצב המזלות התמידי, שאינו אמור להשתנות לפי המקום, הזמן והעת. וכל
האיסור הוא רק לחשב בכל זמן מהו המצב כעת והאם השתנה עניינו והשלכותיו. וממילא
כשאמרו שמזל אדר מזל טוב הוא ומזל אב רע הוא לישראל, אין בזה שום איסור.