מאמרים

סיפורה של הודיה / באדיבות הידברות

סיפורה של הודיה / באדיבות הידברות

כשהייתי חילונית חשבתי שלשמור שבת זה עונש..
אסור זה אסור זה אסור זה..."לנשום מותר?" חשבתי שאוליי גם זה אסור..
חחחח..היום כשהתחלתי לשמור שבת פתאום אני מגלה ששבת זה לא עונש, להפך-> זה מתנה.
למה..?
כי משהו קורה לנשמה שלך בזמן השמירת שבת. אתה עושה לה סטופ! מעכשיו את נחה, רגועה, שלווה, השם ישלח לך שימחה.

האמא מברכת בהדלקת הנרות ומבקשת מהקדוש ברוך הוא שישמור על המשפחה שלה, כשהזמן הדלקת נרות יש שעת רצון עצומה למעלה בשמיים.
ואז יושבים כל המשפחה בקידוש מברכים, אוכלים, שותים, סוף סוף יש להורים הזדמנות לשמוע את הילדים ולהפך. סוף סוף הילדים יכולים לדבר עם ההורים העסוקים של כל השבוע. ואז פרשת השבוע, האבא מסביר לילדים שלו על הפרשה השבועית וככה הילדים לומדים להתנהג, מקבלים ערכים, ככה אפשר לחנך אותם וללמד אותם על החיים בלי צעקות עונשים ואצבע מאשימה ואז שירי שבת ושמחה
אחר כך אם רוצים הולכים לעונג שבת או לטיש, שומעים דיברי תורה..

איזה כיף זה שבת!!! הלוואי שהיו ממציאים מילה שיכולה לתאר את הכיף של שבת..עוד לא המציאו מילה כזאת..
שבת זה כיף!!!! אפילו יותר כיף מכיף. לא הצפיה בטלויזיה, לא השמיעת מוזיקה, לא היציאות, לא הבילויים ולא כלום.
בהתחלה כשמישהו רוצה להתקרב לשמירת שבת הוא שומר חלק ממנה וכל פעם מוריד משהו..הכי טוב להתיעץ עם רב..וככה לאט לאט הוא מוריד עוד ועוד דברים עד שהוא מגיע לשמירת שבת מלאה..ואחר כך? הוא באמת מרגיש ע-ו-נ-ג ש-ב-ת!!! פשוט עונג, הוא כבר לא צריך את הטלויזיה, לא מחשב לא יציאות ולא בילויים, השם רואה את ההשתדלות שלו ושולח לו שמחה וכיף מלמעלה.

ואת זה הוא כבר הבטיח ממזמן כשאמר לנו "פיתחו לי פתח כחודו של חוד ואני אפתח לכם אולם שלם"

הודיה.