מאמרים

"ובני קרח לא מתו"

"ובני קרח לא מתו"

אם בני קרח לא מתו, היכן הם?! הרב ש. ב. גנוט משיב על שאלה זו, מתוך דבריהם של חכמינו וגדולי המפרשים.

אמרו "לא" למחלוקת

"ובני קרח לא מתו", כך קובעת התורה (במדבר כ"ו, י"א). מדוע? ואם כן, היכן הם כעת?

שלושה בנים היו לקרח, אסיר, אלקנה, ואביאסף. הילקוט שמעוני מספר לנו כי "בשעה שהיו ישראל יושבים אצל קרח אביהם, רואים את משה וכובשים את פניהם בקרקע. אמרו: "אם נעמוד בפני משה רבנו, ננהג בזיון באבינו. וכבר נצטווינו על כבוד אב ואם. ואם לא נעמוד, הרי כבר כתוב "מפני שיבה תקום". ואז החליטו השלושה ש"מוטב שנעמוד בפני משה רבנו, אע"פ שאנו נוהגים בזיון באבינו". באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה. עליהם אמר דוד "רחש ליבי דבר טוב".

לעומדת דברי הילקוט, שבני קרח שבו בתשובה, הרי שבמדרש תהילים (מ"ד) מספר שבני קרח התקשו, בגלל שהשאול היה פתוח לפניהם והאש מתלהטת סביבותיהם, לשוב בפיהם בתשובה, ולכן שבו בתשובה במחשבתם. נמצא שלדברי המדרש שבו הם בתשובה רק כשהקרקע החלה לבעור, תרתי משמע, תחת רגליהם. ומכאן מוכיח ה"אור זרוע" שניתן לשוב בתשובה אף בהרהור הלב, גם מבלי להתוודות בפה, שהרי בני קרח הרהרו בתשובה רק בלבבם.

היכן הם, הבנים?

בסנהדרין (ק"י, א') נאמר: "בני קרח לא מתו - תנא משום רבנו: אמרו מקום נתבצר להם בגיהנום וישבו עליו ואמרו שירה". ומהו "התקנת המקום בגיהנום"? מסביר רש"י: "התקין להם הקב"ה מקום גבוה, שלא העמיקו כל כך בגיהנום ולא מתו". לפי משמעות זו משמע שבני קרח אכן מתו, במובן הגשמי של המילה. רק שלא "העמיקו כל כך" בגיהנום מבחינת אובדן נצחי. אך לעומת זאת מדברי הגמרא במגילה (י"ד ב') נראה שבני קרח לא מתו כלל מיתה פיזית והם ישבו בגיהנום ואמרו שירה "שיר מזמור לבני קרח".

וכך כתב רש"י (תהילים מ"ב): "וכשנבלעו כל סביבותיהם ופתחה הארץ את פיה, נשאר מקומם בתוך פי הארץ, ושם אמרו שירה, ושם יסדו את מזמורי התהילים הללו ועלו משם, ושרתה עליהם רוח הקודש ונתנבאו על הגלויות ועל החורבן ועל מלכות בית דוד".

כך היא גם דעת הרשב"א (מגילה שם), שהסביר ש"ובהיבקע הארץ אשר תחתיהם הוא גיהנום שלהם, נתבצר להם מקום שם שישבו ולא נבלעו, ואלו ראויים היו להתבלע זולתי שיעשו תשובה, ונעשה להם נס ושאר תחתיהם קצת מקום מתוך הבקע שלא נפל, ועמדו עליו. ומפני שהרי ראוי ליפול, אלא שנשאר אותו הדום בתוך הבקע בהשגחה מאיתו יתברך להצלתם, אמרו כאן שעמדו ברומו של עולם".

ואמנם לדעת המדרש תהילים אנו רואים שבני קרח כלל לא ירדו לגיהנום, אלא "נמצאו בניו של קרח כתורן של ספינה, שנאמר "ויהיו לנס". רבי אומר: נקרעו כל סביבותיהן ואתו מקום שהיה תחתיהן לא נקרע. רבי שמואל בר נחמני אמר: לא היו שלשתן עומדים על מקום אחד, אלא כל אחד עומד בפני עצמו ודומים לשוש עמודים".

בני קרח לא מתו עד היום

הדרשנים אומרים ש"בני קרח לא מתו", עד היום הזה. מאז קרח ועד היום ישנם "בני קרח", כאלה הצועדים בדרכו, דרך המחלוקת. עד היום נלחמים יהודים שומרי תורה ומצוות זה בזה על מריבות עקובות מדם ואש ותמרות עשן, שרובם ככולם עוסקים בשאלה של "מי בראש". לא חבל??