מאמרים
האם ינהגו מנהגי אבילות כשיוודע לנו בבירור שהמשיח יגיע מחר - מעודכן
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם ברביעי, 09 ספטמבר 2020 07:13
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 840
הרב שמואל ברוך גנוט
מראשי ישיבת משאת המלך
ניהוגי אבלות בשעה שאליהו יבשר על ביאת המשיח למחרת
שאלני הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א כך: אם תהיה ידיעה ברורה ואמיתית שהמשיח יבוא ביום תשעה באב השנה, או באמצע תשעת הימים, האם יהיה מותר בתשעת הימים לקנות בגדי שבת להכין עצמנו לקבלת פני המשיח, ע"כ שאלתו.
והשיבותי לו כך: לכאורה כל עוד המשיח לא הגיע, אף שאנו יודעים שיבוא, חלה עלינו חובת אבילות שהיא חובה מדברי סופרים, בעוד שאין חיוב מדינא לקנות בגד לביאת המשיח. ואף שרבים מגדולי ישראל, (ובהם זקני הגה"צ רבי אפרים שמואל לרנר זצ"ל, מראשי ישיבת שער השמים ומייסד ביהכנ"ס הגר"א בשערי חסד), הכינו לעצמם בגד חדש לבוא המשיח, אולם אין זה חיוב מדינא, ואפשר לקבל פניו בכל בגד שיהיה, ובפרט אם יש באמתחתנו בגדי שבת. והרי פשוט שאם תהיה לנו ידיעה ברורה שהמשיח יבוא במוצאי תשעה באב, ג"כ נצטרך להתענות בת"ב. (ואמנם יש מקום לדון, וזה העירני חכ"א, האם מותר לקנות בגד חדש בתשעת הימים, כדי להשתמש בו כשהמשיח יבוא במהרה בימינו, די"ל דשרי, כיון שקונה בגד זה לא כדי ללובשו כעת, אלא שעי"כ מגביר בקרבו את הרצון והתשוקה לביאת המשיח, וילבשנו רק כשמשיח יבוא ונקבל את פניו).
ואמנם באמת יש להסתפק בדומה לזה, דהנה כתיב בנבואת מלאכי שאליהו יבשר הגאולה, כדכתיב "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
והנה אליהו יתגלה שלשה ימים לפני ביאת המשיח, כמובא בפסיקתא רבתי: "מה נאוו על ההדים רגלי מבשר. בשעה שהקב"ה גואל את ישראל, שלושה ימים קודם שיבוא המשיח, בא אליהו הנביא ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר: הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה. וקולו נשמע בכל העולם, אחר כך יאמר בא שלום לעולם, בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, באה טובה עולם, שנאמר מבשר טוב, ביום השלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה אומר לציון מלך אלקיך".
ואולם מדברי הש"ס עירובין מ"ג ע"ב נראה כי אליהו יתגלה יום אחד בלבד לפני ביאת המשיח.
ובזה באמת יש להסתפק האם כשיבוא אליהו ויאמר בערב ת"ב, שמחר קאתי משיח, האם נחשב שכבר משיח בא, כיון שאליהו הנביא אומר כן, ומפורש בפסוק שיש בכוחו לנבא את זמן ביאת משיח, וא"כ אפשר דכה"ג יתבטל צום ת"ב ומנהגי האבלות דתשעת הימים, א"ד דכיון דהשתא אכתי אנן בגלות ומשיח עצמו לא בא, נצום וננהג מנהגי אבלות עד שיבוא בפועל, וצ"ע.
והנה לדעת רש"י בסוכה מ"א ובר"ה ותוס' שבועות ט"ו ועוד ראשונים, ביהמ"ק ייבנה בידי שמים. ולכאו' ייבנה מיד בחדא מחתא אחר בוא המשיח, דהא אם ייבנה בידי שמים, אין לכאו' סיבה לדחות את בנייתו. אולם להרמב"ם בפי"א ממלכים, שהמשיח הוא זה שיבנה את ביהמ"ק, לכאו' ביהמ"ק ייבנה רק לאחר מכן.
והנה הרמב"ם (הו"ד במשנ"ב ר"ס תקמט) כתב שבכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב, עכתו"ד. ולכאו' יל"ע כנ"ל, האם כשמשיח הגיע אכתי נחשב לעת צרה ופשפוש המעשים, רק משום שעדיין ישנו חסרון, טכני לכאורה, שלא הספיקו לבנות בפועל את ביהמ"ק.
ובר"ה (יח, ב) איתא: "אמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא: מאי דכתיב כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. קרי להו צום, וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי. אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר", עכ"ד הש"ס.
א"כ בנידו"ד, אף אם עדיין לא נבנה המקדש, אך אם ברור לנו מפי נביא שלמחרת ט"ב ייבנה, לכאורה אין שום חיוב לצום, שהרי אין כאן גזירת המלכות, ואף סברת הוכפלו צרות אינה תקפה בזמן הבית. ואף שלאחריו כן צמו, סוף סוף זה היה משום חורבנו של הבית, אך אם ברור לנו ע"י נבואת אליהו ע"ה, שלמחרת ייבנה המקדש, לכאו' אין שום סיבה לצום. ולא מסתבר לומר שכיון שסו"ס כיון שאין ביהמ"ק בפועל, נצטרך לצום. אטו אם ביהמ"ק יתחיל להיבנות והפועלים לא סיימו את בנייתו, האם נצטרך לצום עד שכולו ייבנה?!
ותשב"י יתרץ קושיות והוויות, בזאת השנה בס"ד.