מאמרים
ספירת העומר במדינות שמעבר לקו התאריך
- פרטים
- קטגוריה: ספירת העומר
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 19:48
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 487
ספירת העומר במדינות שמעבר לקו התאריך
הרב שמואל ברוך גנוט
ראיתי שמו"ר הגרש"מ דיסקין זצ"ל הקשה כך: יש לעיין מעבר לקו התאריך, למה אין מונין ספירת העומר ביום ט"ו בניסן שלהם. שהרי הדין הוא לספור מהקרבת העומר. ובזמן שלהם הרי קרב העומר בט"ו. וא"כ היה בדין שיתחילו מיד למנות. וכמו"כ חג השבועות יהיה להם בה' סיון שלהם, עכ"ל.
וכוונת שאלתו היא שבשלמא אם התאריך הוא הקובע, א"כ על הגרים מעבר לקו התאריך (כבני מדינת אוסטרליה, למשל) לספור ביום ט"ז שלהם, כפי שאנו סופרים ביום ט"ז ניסן. אך אם לא התאריך קובע אלא מציאות הקרבת העומר. א"כ מכיון שהעומר נקרב בירושלים ביום ט"ו של אוסטרליה, לכאו' יהיה על בני אוסטרליה להתחיל לספור ביום ט"ו שלהם ולא ביום ט"ז.
ועוד יש לשאול כעין זה גבי איסור אכילת חדש. וכפי שנאמר בתורה (ויקרא כ"ג י"ד) "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה" עד אשר יוקרב קרבן העומר. והנה במנחות (ס"ח א') מבואר דבזמן שביהמ"ק היה קיים העומר מתיר את החדש. ורב ושמואל סברו בגמרא שבזמן שביהמ"ק קיים העומר מתיר, ובזמן שאין ביהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר, מאי טעמא דתרי קראי כתיב, כתיב "עד הביאכם" וכתיב "עד עצם היום הזה", הא כיצד, בזמן שאין ביהמ"ק קיים "עד עצם" וכו', ובזמן המקדש "עד הביאכם". ועי' מנ"ח (מצוה ש"ג) דבזמן שיש עומר הוא אינו תלוי ביום כלל וכלל, אלא רק בהבאת העומר, ואסור בכל השנה. ולפי"ז יש להקשות מדוע בזמן שביהמ"ק היה קיים, לא מצינו שאלו שמעבר לקו התאריך היו יכולים לאכול "חדש" כבר בט"ו, שביום זה, ט"ז דירושלים, היו מקריבים את העומר, וצ"ע. [והאמת היא שבזמן חז"ל לא היה כלל ישוב יהודי במקומות שמעבר לקו התאריך, ככל הידוע לי].
ולענין ספירת העומר שפיר אפ"ל שלא הקרבת העומר בפועל קובעת אלא תאריך הקרבת העומר. וכדמשמע מדברי הש"ס במנחות (ס"ו, א') ד"מיום הביאכם" כתיב והקובע הוא היום ולא שעת הקצירה, וכמש"כ רש"י שם ד"הא מיום הביאכם כתיב ולא משעת הביאכם כתיב". וכן מוכח מלישנא דקרא, שחוץ מ"מיום הביאכם את עומר התנופה" נאמר הרי גם "וספרתם לכם ממחרת השבת", והיינו שהתאריך של מחרת יו"ט הוא הקובע. ועי' ג"כ בשיבולי הלקט השלם (סי' רל"ד) שכתב שלא מברכים ברכת שהחיינו על ספירת העומר כיון שזמן ספירת העומר תלוי בקביעת הפסח, כמש"כ "וספרתם לכם ממחרת השבת", ולכן די לו בברכת שהחיינו של יו"ט עצמו. ולפי"ז אין כלל מקום לשאלת הגרש"מ דיסקין זצ"ל, כיון שהתאריך קובע, וא"כ על בני אוסטרליה לנהוג כפי התאריך שלהם.
והנה רבנו ירוחם (נתיב ה' ח"ד) כותב שספירת הימים אינה קשורה להקרבת העומר, ולכן גם בזה"ז שאין העומר קרב אנו מחויבים לספור מה"ת. אך ספירת השבועות דתלתה התורה בעומר, דכתיב "מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות", בזמן הזה שאין עומר הוא מדרבנן. וכ"נ גם מדברי החינוך סוף מצוה ש"ו, ועי' בזה בבית הלוי (ח"א ל"ט) ובשפת אמת במנחות שם.
ואם כך א"נ שאכן כשהספירה תלויה בהקרבה בפועל של העומר אזי על בני אוסטרליה לספור החל מיום ט"ו, ייצא שאת השבועות, התלויים בהקרבת העומר, ייספרו החל מיום ט"ו. ואילו את הימים, שקשורים לתאריך ט"ז ניסן ולא להקרבת העומר, יספרו מיום ט"ז, וזהו דבר מוזר להפליא כמובן. אלא א"כ נאמר שזהו גופא פתרון שאלתנו. שמכיון ושבועות הינם תוצאה של ימים, עלינו ללכת אחר זמן ספירת הימים, וע"כ למרות שספירת השבועות היתה אמורה להתחיל בט"ו ניסן, הרי שהימים, שספירתם מתחילה מט"ז ניסן, גורמת לשבועות לאחר את מסלולם.
שוב מצאתי שהגרצ"פ פראנק זצ"ל (מקראי קדש פסח (ח"ב סי' ס"ג) דן בנדו"ד, והביא את ד' פיהמ"ש להרמב"ם (מנחות פ"י מ"ה), שכתב כך: "כשהיה ביהמ"ק קיים לא נאסר אלא קודם הקרבן ומשקרב העומר מותר לאכול חדש מיד והרחוקים אוכלים אחר חצות יום ט"ז, לפי שודאי אצלם שבאותה שעה כבר נקרב העומר וכו'. ולכן צריכים אנשים שישמרום חצות יום ירושלים, לא חצות אותן המקומות, לפי שאפשר שיהיה מוקדם או מאוחר, וזה ידוע מחכמת אורך הארצות כמו שהוא מפורסם אצל בעלי התכונה. אבל אם אין שם מקדש, איסור חדש יום הנץ כולו הוא, ר"ל יום ט"ז, שנאמר "עד עצם היום הזה", עכ"ל הרמב"ם. הרי לנו חידוש מרתק לדינא, שבזמן שייבנה ביהמ"ק יוכלו בני המדינות שמעבר לקו התאריך לאכול חדש כבר ביום ט"ו, משום שבשעה זו כבר נקרב העומר בירושלים, שבו הוא יום ט"ז. אמנם לענין ספירת העומר נראה שיספרו גם הם כמונו, ביום ט"ז, כיון שתלוי בתאריך. וכמש"כ שם הגרצ"פ פראנק בסוף דבריו, ע"ש ותרווה נחת.