מאמר מאת: אהובה קליין

על פי עיון במקורות התנ"ך,מתברר כי בחודש אב העצב והשמחה  מככבים בשני מוקדים שונים:

הראשון  :תשעה באב-  יום צום  ואבל על חורבן בתי המקדש-הראשון והשני.

המועד השני: ט"ו באב-היום בו בנות ישראל יוצאות במחולות  לבושות צחורים  בכרמים –יום שמח במיוחד.

בתשעה באב אירעו כמה אירועים קשים:

א] בעבור עוון המרגלים שהוציאו דיבה על ארץ ישראל ובכו– נגזר על אבותינו למות במדבר וכל אותו הדור לא זכה להיכנס לארץ הקודש.

על כך אמרו חז"ל: אמר להם הקב"ה : "אתם בכיתם בכייה של  חינם,ואני קובע בכייה לדורות"[מסכת תענית כ"ט,מ] 

ב] בית ראשון חרב-מפני שלושה דברים:עבודה זרה,גילוי עריות,ושפיכות דמים.

ג] בית שני חרב -מפני שנאת חינם,מכאן לומדים כי שנאת חינם שקולה כנגד שלוש עבירות:עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים.

ד] נלכדה ביתר - אשר שימשה מבצר בימי מרד  בר כוכבא-על ידי  הרומאים.

ה] עיר הקודש- ירושלים נחרשה על ידי הרומאים-כפי שניבא זאת הנביא ירמיהו:"ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה"[ירמיהו כ"ו,י"ח]

יום זה מבטא את שיא העצב הלאומי בהיסטוריה היהודית של עמנו,אך

אל לנו לשקוע בייאוש,חלילה,  לעתיד לבוא- העצבות תפלס דרכה לשמחה,כפי שמבשר  לנו הנביא זכריה: 

"צום רביעי [תמוז] וצום החמישי[אב] וצום השביעי[תשרי] וצום העשירי[טבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים"[זכריה ח,י"ט]

בגמרא מסופר על רבי עקיבא וחבריו שהתהלכו קרוב להר הבית,לפתע יצא שועל מהמקום שהיה בעבר קודש הקודשים ,מיד חביריו פרצו בבכי עז,ואילו רבי עקיבא שתק,שאלו אותו חבריו:מדוע הנך שותק? שאל אותם רבי עקיבא מדוע אתם בוכים?

ענו לו:"שועל יוצא מקודש הקודשים ולא נבכה"?

אמר להם:"אוריה בשעתו התנבא על החורבן- ציון שדה תחרש-ואילו זכריה הנביא התנבא על הבניין.

כשם שראיתי קיום דברי אוריה ביחס לחורבן,כך מאמין אנוכי כי יתקיימו דברי זכריה הנביא שהבטיח את הגאולה והבניין.ענו לו מרעיו:"ניחמתנו ברגלי המבשר"

מהו ט"ו באב?במסורת ישראל היו שני איסורי חיתון בעם.

הראשון בתקופת משה רבנו :נקבע כי בת היורשת נחלה תוכל להינשא רק 

לבחור מאותו שבט .

השני- בתקופת השופטים:בעקבות מעשה:"פילגש בגבעה"-"ואיש ישראל נישבע במצפה לאמור,איש ממנו לא-ייתן בתו לבנימין לאישה"[שופטים כ"א,א]

איסורים אלו היו עשויים לגרום לפילוג העם.

לכן קבעו חז"ל: כי מרגע כניסת עם ישראל לארץ יבוטלו איסורי החיתון ומאז הותרו השבטים להתמזג זה בזה  והיום הזה נקבע ליום : ט"ו באב.

בנות ישראל היו יוצאות במחולות בכרמים והגברים היו מסתתרים בין הגפנים ולוקחים להם נשים למטרת נישואין.

מי ייתן ודברי חז"ל יתקיימו בקרוב:"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה"

וירבו שמחות בישראל.אמן ואמן.