מאמרים
מנהגי יארצייט
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בחמישי, 08 פברואר 2024 20:05
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 240
ב"ה
למרן הגרש"ב שליט"א
מה להלכה למעשה
אחד שיש לו יארצייט בשבת קודש
האם צריך בשבת קודם שיהיה לו עליה ?
והאם צריך במוצאי שבת שקודם לשבת יארצייט להתפלל לפני העמוד בתפילת מעריב ?
והאם צריך בשבת קודם לשבת יארצייט להתפלל מוסף לפני העמוד ?
והאם בשבת יארצייט עדיף שיהיה לו עליה רגילה או מפטיר ?
ובשנה זאת שיש ב' חודשי אדר אימתי עדיף שיחזיק היארצייט האם באדר ראשון או באדר שני או בשניהם, ?
והאם אם באדר א' יוצא היארצייט בשבת, אז עדיף כן לכו"ע להחזיק היארצייט באדר ב'?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
ער"ח אד"א שמרבים בו בשמחה (כד' החת"ס בתשובה), התשפ"ד
לכבוד ידידי הגדול הגה"ח רבי גמליאל הכהן בהרא"ד רבינוביץ שליט"א
בדבר שאלותיו:
מנהגי השבת לפני היא"צ: עיין פני ברוך סי' לט הערה ג, על פי כף החיים סי' נג ס"ק כג, שאומרים קדיש יתום רק לאחר מזמור שיר ליום השבת בליל שבת, ויש אומרים גם קדיש דרבנן אחרי מוסף. אמנם בקהילות הספרדים יש שנוהגים לומר את כל הקדישים מתפילת ערבית של ליל שבת עד אחרי היארצייט, גם אם הוא בסוף השבוע. לגבי התפילות עצמן, יש נוהגים לגשת בכל התפילות לפני העמוד [אף שכאמור קדיש לא אומרים למעט הנ"ל], ויש נוהגים לגשת למוסף. והמעולה והחשוב ביותר הוא לגשת ערבית של מוצאי שבת. יש משתדלים לעלות לתורה ועדיף למפטיר. ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל אמר לי שלעלות לתורה בשבת לפני היארצייט- הוא מנהג חסידי.
הפוסקים נחלקו האם מותר לאבל בתוך שנה לעבור לפני התיבה בשבת כאשר יש לו יארצייט: בדברי מלכיאל ח”ו סי’ כג כתב שלא יעבור לפני התיבה בשבת, ובאבן יעקב סי’ מח כתב להתיר, ובשבט הלוי יו”ד תנינא סי’ קסא כתב שאם הציבור אינם מקפידים יגש, ובשו”ת מנחת יצחק ח”ט סי’ קלד כתב שהכל תלוי במנהג המקום.
לגבי מנהגי יא"צ באדר א' ואדר ב': כתב השולחן ערוך סימן תקסח סעיף ז: כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'. הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ), אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סימן רצ"ה); וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין).
כלומר, השו"ע סבר כדעת הסוברים שאדר "אמיתי" הוא אדר ב', ובפרט שרק לעניין שטרות ונדרים ישנה מחלוקת שאדר הראשון נחשב ל"אדר האמיתי", כי שטרות ונדרים תלויים בדעת בני אדם ודיבורים, אך בעצם- אדר ב' הוא האדר העיקרי. וטעם נוסף, המובא ב"חתם סופר", הוא שאם ניתן לאחר את הפורענות, מאחרים אותו ולא מקדימים אותו, ולכן מאחרים את הצום על פטירת אביו לתאריך שנפטר באדר ב'.
וכתב המשנה ברורה שם ס"ק מב: מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם – עיין במ"א שמסיק דאם קבל עליו בנדר להתענות יום שמת בו אביו או רבו מחוייב להתענות בשניהם דכן הוא העיקר לדינא [וכ"כ הגר"א] אכן אם לא קבל עליו בפירוש רק מצד מנהגא שמנהג להתענות יום שמת בו אביו ואמו א"צ להתנהג לעולם אלא כמו שנהג בפעם ראשונה כשמתרמי לו השנה מעוברת דמעיקרא אדעתא דהכי קבל עליה אכן בפעם ראשונה גופא אם בא לימלך כיצד לעשות הנכון לומר לו שיתענה בשניהם (אכן אם קשה לו להתענות בשניהם נראה שטוב יותר שיברור לו אדר ראשון דכן הוא המנהג) אכן האבלים אין צריכין ליתן לו קדיש אלא פ"א וכיוצא בזה כתבו בשם רש"ל מי שאינו יודע יום שמת בו אביו ואמו יברור לו יום אחד אך אל יסיג גבול אחרים לומר קדיש.
ואוסיף עוד בדברים שאדר גרמן: חז"ל אומרים ש"כל הרוצה שיתקיימו נכסיו – יטע בהם אדר, שנאמר "אדיר במרום ה'". ופירשו גדולי האדמו"רים שיהודי שרוצה שתפילותיו יתקיימו במרומים, יטע בהם אדר ויתחיל להתפלל אל הקב"ה החל מראש חודש אדר, שהחל ממנו מתחיל זמן שמחה בשמי מרומים והתפילות מתקבלות בו.
ספרי החסידות כותבים על הפסוק: "כי לולא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמיים", כי "לולא" הם אותיות "אלול", בו כדאי לשוב בתשובה. אך אם התמהמנו לשוב בתשובה בחודש אלול, ניתנה לנו עת נוספת לחזור אל אבינו שבשמים, ב"זה", שהוא בגימטריא 12, הרומז על החודש ה-12, חודש אדר, המופיע "פעמיים", אדר א' ואדר ב'.
סנגורם של ישראל, הגאון הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע כותב, בספרו "קדושת לוי", שחודש אדר הוא כנגד יוסף הצדיק, ומכיוון שהיו לו שני בנים הנחשבים לשבטים, מנשה ואפרים, לכן מערבים את חודש אדר והוא מחולק לשניים. מזל אדר הוא דגים, ועל מנשה ואפרים אמר יעקב אבינו: "וידגו לרוב בקרב הארץ", "דג", כותב ה"קדושת לוי", בהיפוך אותיות הוא "גד", מלשון מזל, כי בחושים אלו מתרומם לו מזלם של עם ישראל, לשפע של שמחה, ששון ונחמה, אמן ואמן!
רבינו אפרים בספרו על התורה, (הביאו החיד"א בספר 'דבש לפי'), כותב שאין הכשפים שולטים במי שנולד באדר שני. ה'בני יששכר' מסביר זאת בכך שהיות שהכשפים נעשים על פי סדרי המזלות, בשעה פלונית וביום פלוני ובמעשים משונים, והחדש הזה אין לו מזל, כיון שהוא נוסף על י"ב חדשי השנה, לכן אין לו מזל. הוא כותב שקודם בקדמונים שגזירת המן היתה על חודש אדר שני, [עיין ירושלמי מגילה פ"א ה"ה] והוא ביאר שהרי המן הרשע היה מכשף גדול, וכך היו כל העמלקים, מכשפים גדולים, והנה הקב"ה הפר את עצתו במה שפעל ועשה שנפל לו הפור על חדש אדר שני שאין בו מזל, ואין שולט בו הכישוף, והוא כותב ש"וגם כן נזכר למעלה בגבהי מרומים, שאין מזל לישראל כי הם למעלה מן המזלות".
ה'דברי יהושע' מאריך וכותב שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב השבטים וחודש אדר הוא כנגד יוסף, וכיון ששבט יוסף נחלק לשבטי מנשה ואפרים, לכן ישנם שני חדשי אדר. הוא מאריך ומסביר שמידת יוסף, מידת היסוד, עניינה סוד השלום והאחדות בין אדם לחברו. חודש אדר א', ובפרט פורים קטן, נועד כדי להתרחק מחלקי ה'לא תעשה' שבעניני בין אדם לחבירו והכחדת השנאה בין הקבוצות וחלקי שלומי אמוני ישראל, וחודש אדר ב', ובפרט פורים, נועדו להגברת האחדות וקירוב הלבבות בינינו, בחיזוק המצוות המעשיות של אהבת הבריות.
בברכת ריבוי שמחה, סוף וקץ לכל צרותינו, הכנעת ישמעאל וביאת משיח גו"צ
שמואל ברוך גנוט