מאמרים
הערות והארות בעניני חג הסוכות / הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א
- פרטים
- קטגוריה: סוכות ושמיני עצרת
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:35
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 560
הערות והארות בעניני חג הסוכות / הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א
המצטער מישיבת אחרים בסוכה/ אכילה ושתיה בחוה"מ אחר התפילה/ ישיבה בזמן הקפות "שמחת תורה"
המצטער מישיבת אחרים בסוכה
נשאלתי מבן תורה יקר שאמו, שהיא אלמנה מבוגרת, מפחדת ומצטערת לישון לבדה בבית פנימה, בשעה שבניה ישנים בסוכה, האם יכול לישון בתוך הבית ולא בסוכה משום כך. ובתחילה אמרתי לו דלכאו' לא גרע מכל מ"ע דאין לומר דכיוון שהשני מצטער מעשיית מצוותו, ייפטר מהמצוה. ואמנם לבסוף חככתי בדבר דאפשר ואכן יכול לישון עמה בבית, דהוי בכלל 'תשבו כעין תדורו', שסוכה היא כמו בית דירת קבע דכל השנה ואם ב"ב מצטערים שישן בחדר זה, הרי עוברים הם לישון בחדר אחר, וא"כ לא ישתנה דין זה בסוכה, דהיא כדירת האדם בימי הסוכות וכמש"כ הפוסקים וכמש"כ בס"ד בזה בס' ויאמר שמואל (בענין סוכה בביהמ"ק).
והר"א פרוסמן שיחי' העידני שחכ"א בפניו את הגר"ש אויערבאך שליט"א שאשה א' מקהילתו מפחדת לישון לבדה בדירה ללא בעלה, באשר מתגוררים הם באזור חילוני, והורה לו הגר"ש שליט"א שיכול לישן בבית, והוכיח כן מהא דסוכה כ"ו א' דחולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה ומצטער ומשמשיו חייבים בסוכה, והוא מפני דחייבים כיון שהמצטער יכול להסתדר גם בלעדיהם, אך בלא זה שהיה יכול להסתדר בלעדיהם היו פטורים לכאו' גם הם, עכ"ד הגרש"א.
והנה דברים אלו עולים יפה עם ד' הערול"נ בסוגיה זו, דכתב וז"ל: חולה הוא ומשמשיו פטורין. לא ראיתי במפרשים ובפוסקים טעם מבואר למה בחולה גם משמשו פטור ובמצטער לא. גם צ"ע מאיזה טעם יפטר משמש החולה שהרי ע"כ איירי בחולה שאין בו סכנה, ומה שפטור לא מטעם דחיית המצוה היא, שאין דחייה אלא במקום סכנה, אלא הטעם דפטור הוא משום תשבו כעין תדורו או משום האזרח כמש"כ הריטב"א והרי זה לא שייך רק אצלו ולא אצל משמשו ולמה יפטר הוא מהמצוה. וצ"ל כיון דהחולה צריך לו, א"כ כמו שיצא מדירתו לשמש החולה כמו כן יכול לצאת מסוכתו. אבל מצטער אף שיש לו משמש, מ"מ כיון שאין צריך לו כ"כ, מסתמא המשמש לא יצא מביתו לשמשו, וכמו כן לא יצא מסוכתו. כן י"ל בדוחק ואכתי צ"ע, עכ"ל. ודומה לזה בגליוני הש"ס למהר"י ענגל ז"ל.
אמנם הלבוש בסי' תר"מ סעיף ג' כ' דחולה פטור מסוכה מדין 'וחי בהם' ומשמשיו פטורים מדין עוסק במצוה פטור מהמצוה, וכ"כ המשנ"ב שם סק"ז. ולדבריו ל"ש ההיתר הנ"ל, לולי עצם הדבר שבן הדואג לאמו לישון בבית כדי שלא תפחד, הוי עוסק במצוה ופטור ממצות סוכה.
וראה בערוה"ש בארוכה, ומשמע מדבריו כהערול"נ. וראה בנשמת אדם כלל קמ"ז שדן בענין ליל טבילה שחל בסוכות, האם מותר לישן חוץ לסוכה כדי לקיים מצות עונה, ודן בהאי עניינא, דון מינה ואוקי באתרא.
*************************************************************************************************
אכילה ושתיה בחוה"מ אחר התפילה
הטור בסי' תר"ס פרש כשמלה את כל סדר ההושענות דימי חוהמ"ס וסיים בדברים אלו: "ואומר קדיש ונפטרין לבתיהם", עכ"ל. וצ"ת מה רצה לומר בזה שנפטרין לבתיהם ומאי חידושא אית ביה.
והנראה דהנה בסוכה נ"ג ע"א תניא אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר, משם לתפלה, משם לקרבן מוסף, משם לתפלת המוספין, משם לבית המדרש,משם לאכילה ושתיה וכו'. הרי לנו שסדר ההנהגה בחוה"מ הוא שקודם הולכים לבי מדרשא ללמוד ורק לאחר מכן הולכים לאכול ולשתות בבית. ואפשר דמזה רצה הטור לאפוקי, דאנו נפטרין קודם לבתינו ולא לביהמ"ד. ואכן הטור בהלכות יו"ט (סי' תקכ"ט) שינה מסדרו דריב"ל וכתב כך: "כך היא המדה כל העם משכימין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין והולכין לבתי מדרשות ושונין עד חצי היום", עכ"ל. הרי דדברי הטור עולין יפה יפה עם מש"כ.
ואמנם אכתי קשה אמאי שינה הטור, וכן הוא ברמב"ם (יו"ט ו,יט), מדברי הש"ס בסוכה, שהקדים לימוד תורה לאכילה ושתיה בביתם. והגרש"ז גרוסמן שליט"א גאב"ד דפק"ק אלעד יצ"ו אמרני תוכ"ד פרפרת נאה, דהנה מאכל ת"ח וצדיקים איתא בזוה"ק (ח"ב ס"א סוף ע"ב) מזונא עילאה יתיר מכולא הוא מזונא דחברייא וכו' מזונא דרוחא ונשמתא וכו' החכמה תחיה בעליה וכו' שהוא מוצא פי ה' שבמאכל זהו אכילה בקדושה וזה נקרא שולחן אשר לפני ה' שהוא כקרבן ממש, וכמו שמצינו (ברכות י' ב') כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו כאילו מקריב תמידין, ואמרו (יומא ע"א א') הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונן של תלמידי חכמים יין, וכן כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים (כתובות ק"ה ב'), ועי' פרי צדיק פרשת תולדות. א"כ בזמן שביהמ"ק היה קיים ושמחו בשמחת בית השואבה והקריבו הקרבנות, אזי הלכו לביהמ"ד אחר התפילה. אך בזה"ז שאין לנו קרבנות, שפיר כ' הרמב"ם והטור דקודם הולך לביתו לאכול, בכדי שייחשב כהקרבת קרבנות, הבאת ביכורים וניסוך היין...
וידידי הרב שמעון (בהגרמ"י) שלזינגר שיחי' אמרני בזה דהנה שמחת בית השואבה השתתפו רק גדולי תורה, חסידים ואנשי מעשה, והרי מאכל ת"ח עד שעה שישית, כבגמ' ובשו"ע או"ח סי' קנ"ז א', וממילא שפיר יכלו לילך קודם לביהמ"ד ורק אח"כ לאכול. אך הר"מ והטור איירי בכל אדם, שצריכים לאכול פת שחרית עד שעה רביעית, וע"כ עליהם לילך קודם לביתם, ודפח"ח.
ואמנם בעיקר הדבר שכוונת הטור בדבריו 'ונפטרין לבתיהם', הוא לרמז שילכו לאכול, אולי אינו מוכרח, ולשון בעלמא נקט, דהא חזי' בסדר רב עמרם גאון בסדר תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים, שכ' בסוף דבריו: ומקדש ונפטרין לבתיהם. וכן הוא בטור אורח חיים סימן רלד סדר תפלת המנחה בציבור אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"צ מחזיר התפלה כדרך שעושין בשחרית ונופלים על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וכו' ואומר ק"ש ונפטרין לבתיהם לשלום. וכן בעוד כמה דוכתין. ואולי יש טעם בכל איזכור שכזה,עי' שו"ת קול מבשר ח"ב סי' ל"א שביאר היטב ד' הטור בסי' רל"ד הנ"ל שכ' ונפטרין לבתיהם לשלום.
*************************************************************************************************
ישיבה בזמן הקפות "שמחת תורה"
הפוסקים דנו האם מותר לשבת בעת שמקיפים ההקפות עם ספר התורה ב"שמחת תורה", שהערוה"ש (יו"ד סי' רפ"ב) כתב: "ויש לי מקום ספק בשמחת תורה בעת ההקפות שנוטלים כל הספרי תורה מההיכל ואין מחזירין אותם עד אחר גמר כל ההקפות ורק מתחלפין מיד ליד. ולכאורה אסור לישב עד שמחזירין אותן להיכל ולא נהגו כן, וגם טירחא גדולה היא, שלפעמים שוהין כשני שעות ונלע"ד דבעת שמסבבין עם הס"ת סביב הבימה מחוייבים לעמוד דזהו כמו שהס"ת עוברת אבל בין סיבוב לסיבוב כשמחזיקין הס"ת בידיהם א"צ לעמוד דאז הוה כס"ת על מקומה, דכשהיא על מקומה במנוחה וודאי שא"צ לעמוד מפניה,עכ"ל. ובשש"כ פכ"ד הערה קי"ח כ' היתר לזה במקום שספר תורה נמצא בתוך מעגל אנשים העומדים זה ליד זה במרחק פחות מג' טפחים אחד מהשני, שנחשבים הם למחיצה, והוא היתר לשעה"ד ובמקום הצורך. וראה בספר צדקה ומשפט פט"ז בשם מרן הגרש"ז אוירבך דאפשר דדוקא בעת ההקפה הראשונה שהיא מעיקר הדין צריך לעמוד (ואין הספר תח"י).
ולענ"ד תמוה הענין להחמיר בזה, דהנה כל הדין לעמוד בפני ס"ת נלמד מדאיתא בקידושין ל"ג א' דאם מפני לומדיה עומדים, מפניה כל שכן. וכ"פ הרמב"ם (ס"ת י,ט), וביאר הכס"מ שמכיון ובפני נשיא ישראל צריכים לעמוד עד שיושב במקומו או עד שיתכסה מעיניו, לכן כ' הר"מ שהוא הדין בספר תורה, דנשיא מטעם רבו הוא דחייב לעמוד, דהא ממשה רבינו ע"ה גמרינן, עכ"ד. והנה פשוט לענ"ד שאם הנשיא הגיע למקומו ולאחר מכן נעמד כדי למסור שיעור, בכדי לעבור בין הספסלים או לשוחח עם אחד הנוכחים וכדו', שא"צ לשוב ולעמוד בפניו ולהמתין עד שישוב לשבת במקומו, מפני שהכבוד הוא רק בשעה שמגיע ויושב במקומו ותו לא. וא"כ לא נראה שבס"ת עלינו להחמיר יותר ולומר שגם כשהס"ת מסתובב בין הקהל, לאחר שיצא מארה"ק, שיצטרכו לעמוד בכל השעות שהולך ולא מתכוון כלל להגיע למקומו עד כלות ההקפות, דהבו דלא להוסיף עלה. ואולי לכן לא הביאו זאת יתר הפוסקים והמשנ"ב. ושוב הראוני שכבר העיר כעי"ז בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' י"ט, ושמחתי.
וראה ד' השו"ע רמ"ב ז' שאם קראו לרבו לקרות בתורה בציבור, א"צ לעמוד כל זמן שרבו עומד, ופי' הגרע"א דהוי כעומד במקומו הראוי לו, וע"ע פרמ"ג או"ח קמ"א משבצ"ז ג'. ועוד העירוני שבקיצוש"ע כתב שאין מחזירין ס"ת אד לארה"ק אחר ההקפות וקוראים בו בתורה. וע"ע טור סי' תר"ס בשם רס"ג גבי החזרת הס"ת אחר הקפות ההושענות, ובשו"ת פרי השדה (ח"ג סי' ק"ע). ולפי"ז י"ל דכל ההקפות נועדו לצורך קריאת התורה, וכל ענין ההקפות מתחיל מהצורך לקרות בתורה, והכל צורת שמחה בדך לקריאה"ת, ולפי"ז יש לעמוד בהקפות, כיון שנחשב שהס"ת בדרכו לקריאה"ת. אולם הרי נהגו אצלנו להכניס את כל סה"ת לארה"ק ושוב להוציאם, וחזינן דאנו לא סוברים כן.