מאמרים

דבר החסידות – פרשת קרח – ג' תמוז

דבר החסידות – פרשת קרח – ג' תמוז

 

רועה ישראל

השבת, ג' בתמוז חל יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הרבי מליובאוויטש זי"ע, ולכן בחרתי לחרוג מהשגרה ולכתוב משהו שנחרת בזכרוני, כשהסתופפתי בחצר קדשו של הרבי:

בהיותי ילד לקח אותי אבא ז"ל מספר פעמים לתפילה בבית מדרשו. הרבי נהג לחלק מטבעות "ניקל" לצדקה לילדים שנקרו בדרכו בהיכנסו לבית הכנסת למנחה. אבא היה דוחף אותי להושיט יד ולקבל ניקל, אח"כ היה מרים אותי ושלשלתי את הניקל לקופה.

בגיל 16 כבר למדתי בישיבה בשכונת הרבי. ואז גיליתי שלרוב חברי היה אוסף של ניקלים מהרבי, הם היו 'פודים' את הניקל של הרבי ונותנים אחר לצדקה, ורק לי לא היה, והדבר הציק לי.

ביום שישי אחד בצהריים, בצאתי מביהכנ"ס לכיוון הרכבת לנסוע ל"מבצע-תפילין", הרבי בדיוק יצא ממשרדו לנסיעה ל"אהל" (=ציון חותנו, ומקום מנוחתו של הרבי כיום). בדרכו לרכב עמדו 3 ילדים, הרבי ביקש מהמזכיר מטבעות ונתן לשלושתם.

אני עמדתי מאחור וחשבתי 'כמה חבל שאין לי אף ניקל' (הרבי כידוע נותן ניקלים רק לילדים) ואז לפתע הרבי הסתובב לאחור, העיף בי מבט, ביקש מהמזכיר ניקל נוסף ונתן לי... הייתי בהלם! אז חשתי את המשמעות של רועה ישראל אמיתי.

כפי שהרבי מדגיש, "צדיקים רועי ישראל לא יפרדו מעל צאן מרעיתם" ובוודאי גם היום הרבי משפיע כוחות וברכות לכל עם ישראל אותם אהב כל כך. ביום ההילולא, נתוועד יחדיו ונקבל את כל אותם השפעות והחלטות טובות בדרך אשר הורנו, ובקרוב ממש יוליכנו לגאולה השלמה – משאת נפשו.

שבת שלום!