- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שופטים
-
פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 17:02
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 388
פרשת שופטים - משפט צדק – כיצד ?
מאת: אהובה קליין.
פרשת שופטים, שמה את הדגש על משפט תקין החייב להתבצע ביושר ובצדק ללא משוא פנים - דבר התורם לחיי חברה בריאים ומונע מבני אדם –פריקת עול וחוסר סדר בחברה בריאה.
נאמר: " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף -- לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ".[דברים ט"ז, כ]
הצדק חייב להתבצע בכל מצב, גם כאשר נתקלים בעניינים לא ברורים- כיצד ליישב את הבעיה המשפטית, כפי שנאמר:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה'; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-ה' אֱלֹקיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד".[דברים י"ז, ח'-י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע נאמר בכפילות: " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"?
ב] כיצד יש לנהוג במקרה של בעיה משפטית שאינה ברורה?
תשובות.
"צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכפילות.
רש"י מתבסס על דברי הגמרא: "תנו רבנן- צדק ,צדק תרדוף- הלך אחר בית דין יפה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבי יוחנן בן זכאי לברור חיל".
רבינו בחיי מסביר:
א] על דרך הפשט, על האדם מוטל להיות צודק בדבריו ובמעשיו- מכיוון שעל ידי התנהגותו לטוב, או לרע יש ביכולתו של אדם להשפיע לטובה על אחרים , או חלילה להזיק לעצמו וגם לאחרים- במידה ולא ילך בדרך האמת.
לכן באה כפילות הלשון וכל אחד שהולך בצדק- משמש אות ומופת על צדקת דרכו בפועל-ועל כן ראוי שכל אחד ואחד מישראל- יהיה צודק הן בלשונו והן במעשיו, כפי שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג] ומוסיף רבינו בחיי: כי הכתוב פונה אל אנשים שהם במצב של ריב ומזהיר אותם שירדפו , אך ורק אחרי הצדק - בין אם מדובר על תוצאה של רווח, בין אם מדובר על תוצאה של הפסד.
ב] ועל דרך הקבלה: "צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- מדובר בצדק של המקבל עליו את הדין ומנגד הצדק של השופט שישפוט צדק בבית הדין - מתוך רדיפה אחר הצדק.
כמו שכתוב בשירת הים : " תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה " [שמות ט"ו, ט"ז] האות האחרונה במשפט היא: ה"א – הכוונה לאימה מה' הגורמת פחד!
כמו שנאמר בשירת דויד ביום שה' הציל אותו מאויביו: "מִנֹּגַהּ, נֶגְדּוֹ; בָּעֲרוּ, גַּחֲלֵי-אֵשׁ".[שמואל ב, כ"ב, י"ג] דויד המלך מתכוון על צדק אמיתי שהוא: צדק של השכינה וזהו צדק ראשון
שנאמר:"...... צֶדֶק יָלִין בָּהּ"[ישעיהו א, כ"א]
ומהו צדק שני- זה הצדק שמפחיד את הצדיקים.
צדק זה מתבטא במילים: "כובע ישועה על ראשו"- וראש מסמל את האמת, כמו שנאמר: "ראש דבריך אמת" [תהלים ב, כ] ואין אמת, אלא שלום, שנאמר: "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, טוֹב דְּבַר-יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא אִם-שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי". [מלכים –ב, כ, י"ט]
ג] " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה : לצדק עליון - שהוא האור הגנוז לצדיקים. ומנגד: לרשת את הארץ. באמצעות צדק תחתון.
במסכת סנהדרין [ל"ב, ע"ב]: " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה: אחד לדין, אחד לפשרה.
ישנה כאן הוראה לכל שופט: כי קיימות שתי דרכים להשגת הצדק:
1] הכרעת הדין לטובת אחד מבעלי הדין.
2] על ידי הצעת פשרה בין שני בעלי הדין.
על השופט מוטלת ההחלטה באיזו דרך עליו לבחור במטרה להגיע לאמת וצדק.
הנוהל בבעיה משפטית שאינה ברורה.
" כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט",
רבינו בחיי מבהיר: כי מדובר במקרה של העלמה, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר.." [בראשית ח, י"ג-י"ד]
הכוונה: כאשר ישנה בעיה משפטית שאינה ברורה - בין דם לדם, בין דם נקי לדם חייב, ובין דם טמא לדם טהור, או בעיה בדיני ממונות, בין נגע לנגע, הכאות וחבלות, כמו: פצע וחבורה ,סכסוכים. הפתרון: לבוא אל אותם מורי הוראה שיפסקו את הדין, כגון: כוהנים, הלוויים, או שופט שפועל באותו זמן, יפתח בדורו- כמו שמואל הנביא בדורו.
למרות שהשופט הוא לא בדרגה של חכמה- בדומה לקודמיו-חייבים לשמוע בקולו. אפילו אם יגיד- על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
רשי"י מסביר:
כל הפלאה- – לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומוכה ממך.
בין דם לדם-, (ספרי סנהדרין פ"ד) בין דם טמא לדם טהור.
בין דין לדין- בין דין חייב- לדין זכאי.
בין נגע לנגע- בין נגע טמא לבין נגע טהור.
דברי ריבות- שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה .
וקמת ועלית- (סנהדרין פ"ו) מכאן לומדים: שבית המקדש מרומם מכל המקומות.
אבן עזרא אומר על המילים : "וְאֶל-הַשֹּׁפֵט,"- הכוונה למלך- שכתב משנה תורה. רש"י, יש לגשת אל השופט של אותם ימים, אפילו שלא היה כשאר השופטים שלפניו ועל האדם שבא לפני אותו שופט- מוטל לשמוע ולקבל ממנו את פסק הדין.
הרמב"ן מדגיש: כי יש לקבל את פסק הדין מהשופט אפילו אם האדם שבא להישפט לפניו, סבור שהשופט טועה, עליו לכבד את פסק הדין ולנהוג בהתאם .
ישנו מדרש המסביר: את המילים " וְאֶל-הַשֹּׁפֵט" מכאן שהשופט שנמצא בדורו משתווה לשופט שהיה בימי קדם ולכן חייבים לציית לשופט שבדור ההווה - על כך אומר: רבי אבא בר כהנא: "לעולם יהיה בעינך דור שבא בהווה כדור שהלך בעבר". שלא תאמר: אילו היה רבי עקיבא [מגדולי התנאים] קיים, הייתי קורא [לומד תורה] לפניו ואילו רבי זירא ורבי יוחנן [מגדולי האמוראים] היו קיימין הייתי שונה [לומד משנה] לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך- כדור שהלך וכחכמים הראשונים שהיו לפניו..."
לסיכום, לאור האמור : ניתן להסיק כי תפקיד השופטים בכל דור להביא לסדר ציבורי - למנוע פריקת עול ולשים את הדגש על שמירת החוק .
לכן , חובה לציית לשופט- יהיה אשר יהיה- כוהן, נביא, או, מלך- בכל דור ולקיים הלכה ולמעשה את פסק הדין גם אם הנשפט חושב שהיה ראוי לפסוק אחרת.
יחד עם זאת יש לזכור שבניגוד לאלוקים ששופט בדייקנות- שופט בשר ודם עלול לפעמים גם לטעות בהחלטתו. כפי שאומר ירמיהו הנביא: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי".[ירמיהו י"א, ב]
על כן ,הבה נייחל כי תפילתנו היום, יומית: השיבה שופטינו..." תתקבל תמיד- ונזכה למשפט צדק אמיתי .
