חומש דברים

פרשת ראה- מדוע לא הוזכר מקום המקדש באופן ברור?

פרשת ראה- מדוע לא הוזכר  מקום המקדש באופן ברור?

מאת: אהובה קליין.

עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל ישנו ציווי לאבד כל עבודה זרה – של הגויים  בתוך גבולותיה   וישנה אזהרה לעסוק בעבודת ה'– אך ורק  בבית המקדש:

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן.   וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם--אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  לֹא תַעֲשׂוּן--כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם:  אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו."  [דברים י"ב, א- ט]

השאלות הן:

א] מהו המקום הבלעדי- בו יעסקו ישראל בעבודת ה'?

ב] מדוע לא הוזכר המקום  באופן  גלוי וברור?

תשובות.

מקום המקדש.

בית המקדש נבנה בירושלים במקום הימצאות הר הבית היום ,מהסיבה. כי שם- בהר המוריה התנסה אברהם אבינו בעקדת יצחק, מקום של מסירות נפש, הניסיון הקשה ביותר מתוך עשרה במספר שעמד בהם בהצלחה. כאשר הלך אברהם לעקוד את יצחק, נאמר: "וירא את המקום". [בראשית כ"ב, ד] הפלא הוא: כיצד הבחין אברהם במקום?

עונה על כך רש"י: אברהם ראה ענן קשור אל ההר ההוא ואינו מסתלק, לפיכך ידע כי שם מקום השכינה.

כמו כן, שם שרתה על אברהם רוח הנבואה כפי שאמר לנעריו: "שבו –לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשובה אליכם"[שם כ"ב, ה]  לא אמר:"אשובה" לפי שנתנבא שישובו שניהם בריאים ושלמים.[לפי רש"י]

רבינו בחיי מביא מדרש מעניין: יצחק ראה דמות אריה על גבי המזבח .זה רמוז במילים: "פחד יצחק" וגם במילים: "בהר ה' יראה"[שם כ"ב, י"ג]כי נראה לו דמות אריה בהר ה'.

לפי רש"י: "בהר ה' יראה" שעתיד ה' להשרות שכינתו במקום זה-ששם יקבל את הקרבנות והתפילות מאת עם ישראל.

דעת מקרא מדגיש: שהתורה מזכירה בפרשה זו כמה פעמים את מקום בית הבחירה- הכתוב שילש את המילה : "שָׁם"- כדי להורות שעבודת ה' תהיה אך ורק בבית הבחירה, בכך עם ישראל שונים מהגויים- לפי שאצלם כל יחיד בוחר מקום כאוות  נפשו ועובד שם את אלוהיו.

ואילו לגבי ישראל- אלוקים בוחר להם את המקום המיוחד לעבודת הבורא.   מחשש  שעבודה הרוחנית ברגע שהיא פזורה בכל מיני מקומות- יכולה לגרום לעבודה של ריבוי אלוהות.

מסיבה זו, הייתה דאגת יהושע וישראל מן המזבח שבנו להם בני ראובן  במזרח הירדן. [יהושע כ"ב,- ט-כ'] וכשסטו ישראל מהדרך, חטאו בריבוי אלוהות- הוכיח אותם הנביא  ירמיהו:

"וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ--יָקוּמוּ, אִם-יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ:  כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה". [ירמיהו, כ', כ"ח]

כמו כן נאמר: "לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [מלכים א', י"א, ל"ב]

בתהלים נאמר: "כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;    אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ". [תהלים קל"ב, י"ג]

נאמר כאן: "לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם—" לקרוא את שמו עליו, כמו: "וַיָּשֶׂם אֶת-שְׁמוֹ, אֲבִימֶלֶךְ".[שופטים ח', ל"א]

והמקום הזה נקרא: "בית ה'  " כמו שנאמר :

"כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי".[ מלכים א, ח', מ"ג] והכוונה: שה' ישרה את שכינתו בבית המקדש- לשם מצווים בני ישראל – לדרוש את ה'.

 היות וה' ציווה את ההליכה לבית המקדש בלשון דרישה וביאה- על כן כאשר עמוס הנביא בא להוכיח את ישראל למנוע מהם לפקוד את העגלים בבית אל- גם הוא פנה אליהם בלשון  של דרישה וביאה: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל:  דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ.  וְאַל-תִּדְרְשׁוּ, בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ" [ עמוס ה, ד'-ה]

מקום המקדש ברמז.

שואלים המפרשים: מדוע אין משה  מציין באופן ברור את  מקום המקדש? בארץ המיועדת שבה יעסקו בני ישראל בעבודת ה'?

הרמב"ם בספר :"מורה נבוכים" [חלק ג, פרק מ"ג] כותב :"אין ספק אצלי, שהמקום אשר ייחדו אברהם אבינו בנבואה- הוא הר המוריה, היה ידוע למשה רבנו ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפירוש, אלא ברמז באמרו: "אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם",יש לי בזה שלושה טעמים:

האחד- שלא יחזיקו בו [במקום המקדש] האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה.

השני-שלא יפסידוהו [יקלקלו אותו] האומות וישחיתוהו בכל יכולתם.

השלישי- והוא החזק בהם [הסיבה העיקרית] שלא יבקש כל שבט שיפול המקום הזה בנחלתו הוא וימשול עליו.

רבי משה סופר- בעל  "חת"ם סופר" מעיר: אם עם ישראל יקיימו את הציווי: "שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ", הקב"ה ינחה אותם  בשלום לארץ האבות ויקוים בם: "וּבָאתָ שָּׁמָּה".

דברים אלה מכוונים כלפי היהודים השאננים היושבים מעבר לים ומסתפקים באמירה נאה, שמאד רוצים לעלות לארץ ישראל, אך אילו היו מתאמצים באמת לעלות לארץ הקודש, היו בהחלט זוכים ועולים ובאים שמה.

מוסיף ואומר החת"ם סופר":  אנו מבקשים: "רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו" ואחר כך מבקשים מה': "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" ורודפים אחר הפרנסה –כדי להשיגה ,לו היינו נוהגים להתאמץ באופן דומה לגבי שאיפותינו למען בניית המקדש - היה רצוי שלפחות נקדיש את מחצית מאמצינו למען בניית בית הבחירה.

רש"י סובר: כי בית המקדש יבנה בחלקו של שבט בנימין ועל כך שוב רומז משה בברכתו לשבט בנימין לפני מותו: "לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". [דברים ל"ג, י"ב]

אך השאלה היא:

הרי נאמר:"כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם" מכאן שכל השבטים היו שותפים בקרקע, שנבנה עליו בית המקדש-

 מדוע, בנימין זוכה שבחלקו יבנה המקדש?

רש"י עונה על כך: כאשר  דוד המלך רכש את הגורן מארוונה היבוסי [לבית- המקדש] גבה זהב [לקנות את הגורן] מכל השבטים, ומכול מקום, הגורן היה בחלקו של שבט בנימין. תשובה  זו מבוססת על דברי הגמרא [מסכת זבחים [קט"ז, ע"ב] במקום אחד נאמר:

"וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת" [דברי הימים-א, כ"א, כ"ה]

 במקום נוסף כתוב:

"וַיִּקֶן דָּוִד אֶת- הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" [שמואל- ב, כ"ד, כ"ד]

 כיצד ניתן לישב את הסתירה בין שני מקורות אלה?

התשובה: גובה מכל שבט ושבט חמישים ₪ שהם סך הכול-  שש מאות מכל י"ב השבטים.

"כלי יקר" מסביר: "ואומר אני שיש סוד בדבר כי אפילו לאברהם לא גילה מיד, ואמר: "על אחד ההרים אשר אומר  אליך  וקרא שמו "ה' יראה"- כי הוא יתברך הרואה ואין אתו יודע מה, וקרוב לשמוע שלכך לא גילנו- שלא ינהגו בזיון בשילה, נוב  וגבעון.- כשידעו  בבירור שלא זו הנחלה  והמנוחה.

במילים אחרות, היות ועד לפני בניית המקדש- היו באופן זמני-מרכזים רוחניים לעם ישראל בשילה,, נוב, וגבעון.

בכל מקומות אלה-  הקב"ה  חפץ היה שיכבדו את המקום ולא יבזו את הקדושה שם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אלוקים ציווה על עם ישראל לבוא ולהקריב קורבנות- רק בבית המקדש ,כי רק שם שורה השכינה, אך אין  הכתוב מתאר במפורש-  היכן המקום , כדי שידעו עם ישראל ,שהם בניגוד לאומות העולם, אינם יכולים לעבוד את ה' בכל מקום אשר יחפצו, אלא  עליהם להיות כפופים אך ורק-לציווי ה'- לבוא  למקום אשר הקב"ה יבחר.

 מי ייתן ויבנה בית המקדש במהרה, אמן ואמן.