חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת בלק – טו"ב בתמוז

דבר החסידות – פרשת בלק – טו"ב בתמוז

 

והפכתי אבלם לששון

השנה חל שבעה עשר בתמוז בשבת, ולכן נדחה הצום למחרת ביום ראשון. מצינו בגמרא לגבי ת"ב שנדחה (מגילה ה, ב): "אמר רבי הואיל ונדחה ידחה", כלומר זה שהשבת דוחה את הצום היא "נתינת כח" לדחיית הצום לגמרי, שיבוא משיח צדקנו ו"צום הרביעי . . יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" (זכריה ח, יט).

הרבי מוסיף, שכבר בשבת זו יש לנו "מעין דלעתיד לבוא", כי עצם זה שאוכלים ושותים בי"ז בתמוז – הרי זו 'הפיכה' של התענית לשמחה ועונג ("וקראת לשבת ענג") ובמיוחד שמצווה לאכול בו בשר ודגים ויין – הרי זה רומז על סעודת הלויתן ושור הבר ויין המשומר, שנאכל לעתיד לבא*.

הפיכת התענית לשמחה קשורה במיוחד לפרשה שקוראים השבת – פ' בלק; כי הסיפור המרכזי של פרשתנו הוא כנאמר (תצא כג, ו) "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה"! ויתרה מזו: בלעם ניבא על אחרית הימים ומלך המשיח: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל וגו'" ומפרשה זו למדים על ביאת המשיח מן התורה, כמבואר ברמב"ם (הלכות מלכים פי"א ה"א).

ומכיון שהשנה מתחילים ימי "בין המצרים" בהפיכת הצום לשמחה – מובן שהשנה צריך ללמוד בהם את "הלכות בית הבחירה" לא מתוך רגש האבילות על החורבן, אלא כהכנה והשתוקקות לבית המקדש השלישי.

ובפרט בדורנו ובתקופתנו אנו שלפי כל הסימנים כבר עומדים על סף הגאולה (ואת זה אמר הרבי לפני 24 שנה) הרי צריך ללמוד על בית המקדש והגאולה גם כדי "לחיות עם הזמן" של ימות המשיח, שיבוא בקרוב ממש!

שבת שלום!

 

מבוסס על: התוועדות ש"פ בלק, י"ז (טוב) תמוז ה'תנש"א (נד' בספר השיחות ה'תנש"א ח"ב עמ' 683 ואילך. תו"מ התוועדויות ה'תנש"א ח"ד עמ' 31 ואילך).

 

*) זה מרומז ג"כ בכך שצום הרביעי חל ביום י"ז בגימטריא טוב, שמרמז על שלמות הטוב בגאולה, וכפי שנאמר "אם יגאלך טוב יגאל" (רות ג, יג. וראה אוה"ת בחוקותי ע' תרמא. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ב. ועוד( – כיון שהכוונה והתכלית דכללות ענין החורבן והגלות אינו אלא כדי לבוא להעילוי והשלמות דהגאולה (האמיתית והשלמה), היינו, שהגלות הו"ע חיצוני, ופנימיותו היא הגאולה.