חומש במדבר
דבר החסידות – פרשת בהעלותך
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:41
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 604
ב"ה
לע"נ זקני היקר הר' פינחס נחום ב"ר יהושע יוסף לייב ז"ל המבורגר. נלב"ע אור לה' סיון ה'תש"פ ונטמן בהר הזיתים ירות"ו. ת.נ.צ.ב.ה.
הערה לקוראינו שבחו"ל: הנכם מוזמנים לקרוא את הטורים לפ' נשא, שנשלחו לפני חג השבועות. [וכן בכל שבוע תוכלו לקרוא את הטורים שנשלחו שבוע מראש].
דבר החסידות – פרשת בהעלותך
חגיגת המשכן – בדוגמה לחתונה
במהלך שיחה על חנוכת המשכן (ראה למטה) סיפר הרבי מליובאוויטש:
"בדידי הוה עובדא:
בעת סעודת הנישואין שלי, עמד כ"ק מו"ח אדמו"ר [הרבי הריי"צ] והלך בין המסובים לחלק להם 'משקה' לומר 'לחיים'.
בראותי זאת, לא הייתי יכול להשאר לשבת במקומי, כשהרבי חותני עומד ומחלק 'משקה', ועמדתי ממקומי, כדי לנסות לסייע עכ"פ, לאחוז את ה'משקה' או להגיש את הכוסית כו'.
- מיד פנה אלי הרבי ורמז שאשאר לישב במקומי, וכשניסיתי להתעקש בכל זאת (יהודי הוא הרי עקשן...) – רמז שוב באופן ברור שלא אקום ממקומי!
כך שבלית ברירה נשארתי לישב במקומי, "אויף שפילקעס" [="על סיכות"]... כמובן, עד שחזר הרבי וישב במקומו להמשיך בסעודת הנישואין".
(התוועדות ש"פ נשא תשמ"ז סעיף כו (השיחה שתומצתה כאן למטה) – ע"ש ההקשר)
~~~
פרשתנו פותחת בפרשת המנורה (ח, ב) "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרות וגו'".
מפרש רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: 'חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות'".
מדייק הרבי:
לכאורה, פרשת המנורה אינה סמוכה לגמרי לפרשת הנשיאים, שהרי בסיום פ' נשא (אחרי "זאת חנוכת") נאמר: "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו, וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים, וידבר אליו" – ומדוע מפסיק הכתוב בפסוק זה בין פרשת הנשיאים לפרשת המנורה?
אלא יש לומר, שהיא הנותנת: פסוק זה מבאר מדוע אכן חלשה דעתו של אהרן.
והביאור בזה:
עצם זה שהנשיאים הקריבו קרבנות לחנוכת המזבח – לא היתה אמורה להחליש דעתו של אהרן, כי כל מטרת הקרבנות והנדבות הם לצורך חינוך הכוהנים והלויים לעבודת המשכן, ומובן מאליו מדוע לא נטל לא השתתף אהרן בנדבה זו, לא הוא ולא שבטו – כי אין אדם נותן מתנה לעצמו! ובדוגמא מחתן וכלה שאינם עושים וטורחים כלום בעת חתונתם [ראה סיפור למעלה], וכך הלויים "לגיון של מלך", בהיותם "בעלי השמחה" – אין מקום שיתנו מתנות לחנוכת המשכן.
אבל, כשראה אהרן ש"בבוא משה אל אהל מועד" מגיע הקב"ה ומדבר אליו – הבין אהרן שלא נחנך המשכן למטרת עבודת הקרבנות (והעבודות הנלווים אליה) גרידא, כי אם גם להשראת השכינה ודיבורו עם משה, ועניין זה לא היה בתחום עבודתם של אהרן והלויים.
ואם כן, הוקשה לאהרן, מדוע לא יטול הוא ובני שבטו חלק בחנוכת המשכן, כמו שאר השבטים, לעניין השראת השכינה (ודיבורו אל משה) במשכן? ועל כך השיב לו הקב"ה "חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
שבת שלום!
מבוסס על: התוועדות ש"פ נשא תשמ"ו סעיף כה ואילך (נד' בתו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 599 ואילך) וש"פ נשא תשמ"ז סעיף כו (ח"ג עמ' 463 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קכ-קכא.