חומש שמות

דבר החסידות – פרשת יתרו

ב"ה     

דבר החסידות – פרשת יתרו

 

מה עלה בעשן?

 

אדמו"ר הריי"צ [רבי יוסף יצחק] מליובאוויטש סיפר:

רבינו הזקן חיבר, בנוסף ל"ספר של בינונים" (ספר התניא), גם כן "ספר של צדיקים", שמיועד לסדר עבודתם של צדיקים.

פעם אמר לו הרה"ק רבי אריה לייב, הסבא משפולי:

-         "אתם התחלתם לכתוב ספר של צדיקים, והעולם לא יכול לשאת זאת (=היינו שזה מדאי גבוה), נהיו קטרוגים למעלה ופסקו שהוא ישרף. ואני – סיים ה'סבא' – אעלה באותו להב השמימה".

ואכן, בשנת תקע"ב פרצה שריפה בליאדי, שבה נשרפו הרבה כתבים של אדמו"ר הזקן וגם חלקים מהשולחן ערוך שלו, ואז נשרף גם ה"ספר של צדיקים". ובדיוק באותה שעה הסתלק הרה"ק הסבא משפולי...

(ע"פ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חלק ט ע' רלב. וראה תורת מנחם חלק לב ע' 342)

 

~~~

בפרשתנו, במעמד מתן תורה, נאמר (יט, יח) "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש".

וצריך להבין, מה עניינו של עשן זה, ואיזה קשר יש בינו למתן תורה?

ויש לבאר על דרך החסידות:

הסיבה לעשן בדרך כלל, היא: כיון שהאש היא רוחנית והדבר הנשרף הוא חומר גשמי, לכן כשהאש מכלה את הגשמיות גורם הכליון לעשן.

לכן יש בעשן הבדלים לפי החומר הנשרף: כאשר החומר הוא דק – הוא נשרף מהר יותר וגם העשן הוא 'עדין' ודליל יותר, וככל שהחומר הוא גס יותר – כך גם העשן סמיך ועב יותר.

על פי זה מובן, שהיות שלפני מתן תורה היה העולם חומרי ובלתי מזוכך – לכן גרם הגילוי האלוקי להתבטלות וכילוי הגשמיות, "עשן כולו".

והיכן רואים שבמ"ת היה כילוי הגשמיות?

נאמר בספרי קבלה (ובפירוש הראב"ד לספר יצירה) ש"עשן" ר"ת עולם שנה נפש, שהם שלשת המרכיבים של העולם הזה הגשמי:

א)    עולם – הוא עניין המקום (שכל דבר בעוה"ז תופס מקום גשמי), והוא כנגד יסוד העפר.

ב)    שנה – הוא עניין הזמן (שבעולם יש עבר הווה ועתיד), והוא כנגד יסוד המים.

ג)     נפש – הוא עניין הנשמה (שכל הנבראים בעולם מחוברים מגוף ונפש), והוא כנגד יסוד הרוח.

ובמתן תורה התבטלו כל היסודות הללו:

א)    עולם – הלוחות היו "כתובים משני עבריהם" (תשא לב, טו), כלומר שלמרות שעשרת הדברות היו חקוקים מצד לצד יכלו לקרוא אותם משני הכיוונים, וזהו ביטול טבע ה'מקום' הגשמי.

ב)    שנה – במתן תורה נכחו נשמות ישראל מכל הדורות (ראה חדא"ג מהרש"א שבת קמו, א), והיינו שהתבטל עניין הזמן; נפגשו עבר הווה ועתיד.

ג)     נפש – במתן תורה "פרחה נשמתן" של ישראל (שבת פח, ב), והיינו שהתבטל החיבור בין הגוף לנפש.

וזהו פירוש "והר סיני עשן כולו" – שהתבטלו 'עולם שנה נפש', שהם כנגד עפר מים ורוח, מדוע? "מפני אשר ירד עליו הוי'ה באש" – כי התגלה שם הוי' שהוא היה הוה ויהיה כאחד, וכשם שאש מכלה עפר מים ורוח ומעלה אותם בעשן – כך ביטל הגילוי של שם הוי'ה את המציאות הגשמית של העולם.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, משפטים שיחה ה סעיף ח (עמ' 280 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 297 ואילך) מיוסד על מאמרי הצ"צ ואדמו"ר הרש"ב [ההסבר כאן על 'עולם שנה נפש' במ"ת הוא ע"פ מאמרים אלהלפי הרשום בזכרוני כי אינם תח"י עתה לבדוק ולחפש, וגם אינו מפורט בשיחה זו. וייתכנו אי-דיוקים]. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' שמא-ב.