חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת נח
- פרטים
- קטגוריה: פרשת נח
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:45
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 1754
ב"ה
דבר החסידות – פרשת נח
למה לדרוש לגנאי?
על הפסוק בתחילת פרשתנו "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" מפרש רש"י את המילה 'בדורותיו': "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל-שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
וקשה, מה טעם הדורשים אותו לגנאי, והרי "אפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב" (ב"ב קכג, א) ו"עיקם הכתוב שמונה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו" (פסחים ג, א), ומהי סברתם שהתורה מוסיפה תיבה שלמה 'בדורותיו' רק כדי לספר בגנותו של נח?
ויש לומר, ובהקדם שבוודאי אין כאן מחלוקת במציאות, אלא הכל מודים ששניהם אמת: שהצדקות שלו בפועל לגבי דורו של אברהם לא היתה נחשבת לכלום, ולאידך אין זה באשמתו כי היה זה מפני שפלות דורו ואילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר.
ונמצא שהמחלוקת שלהם היא רק איך דורשים אותו, לדרוש היינו ללמוד מכך הוראה בשבילנו:
יש דורשים לשבח – הלימוד מנח הוא, שאדם הנמצא בדור שפל ומרגיש שהוא בדרגה פחותה מהדורות הקודמים – אל יפול ברוחו, אלא יתחזק בהנהגתו הטובה, כי הקב"ה יודע שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר.
ויש דורשים לגנאי – שהלימוד הוא להיפך! שאדם הנמצא בדור שפל אל יאמר שדי לו אם ישיג מדריגה פחותה של צדקות, שהרי לגבי רוב בנ"א הוא נמצא במצב טוב, אלא עליו להעריך את עצמו מול הדורות הקודמים שלגביהם 'אינו נחשב לכלום' ולהתייגע ללמוד מדרכם בקודש*.
חודש טוב ושבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כה, נח שיחה א (עמ' 19 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 21 ואילך). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' ח-ט.
______________
*) והטעם שדורשין אותו (את נח) לגנאי – י"ל, כי מצינו במדרש עניינים בהנהגת נח שמראים שלא היתה צדקתו בשלמות וכמובא בפירש"י פרשתנו ו, ט: "נח היה צריך סעד לתמכו", וכן ז, ז: "אף נח מקטני אמנה הי'" ובזהר איתא ש"לא בעא רחמין על עלמא" (ולכן נקרא המבול 'מי נח') ועוד.
ואילו התורה לא היתה דורשת אותו לגנאי (שהיה צדיק רק בדורותיו) – היו מקום לטעות בהלכה – שבני אדם היו יכולים ללמוד מהנהגות אלו. וכבר נתבאר במ"א בארוכה (לקו"ש ח"ה עמ' 281) שבמקום של הלכה ומעשה בפועל אין התורה נמנעת מלומר בפירוש שזה טהור וזה טמא (ורק בעניין של סיפור דברים כתבה "אשר איננה טהורה" – כהדוגמא בפסחים ג, א). ודו"ק.
וזהו גם הטעם שהזהר מדגיש שנח לא התפלל על אנשי דורו, כדי שהנהגתו לא תגרום תקלה אצל אחרים, שיחשבו שאין צורך להתפלל על הדור. וזה עצמו זכותו של נח והוא חפץ בזה שילמדו ממנו שצריך להתפלל**.
______________
**) ועל-דרך משנ"ת (לקו"ש חכ"ד עמ' 253) בטעם שנאמר בסוף פ' ברכה (לד, ח) "ויבכו בני ישראל את משה" שרש"י מבאר שמכאן לומדים מעלתו של אהרן שבכו אותו "כל בית ישראל" זכרים ונקבות – כי הי' רודף שלום וכו'. דלכאורה איך מתאים לכתוב מעלתו של אהרן על משה – בפסוקים המדברים על הסתלקות משה?
אלא, שמשה 'רוצה' שהפסוק ידגיש מעלת אהרן בהענין דרודף שלום וכו', כדי שבנ"י יהיו "מתלמידיו של אהרן" (אבות פ"א מי"ב) דוקא, ובזה לא ילמדו מהנהגת משה (אף שאצל משה עצמו לא הי' זה חסרון כלל כי מצד מדת האמת שבו לא יכל לנהוג כמו אהרן לומר דבר שאינו אמת עבור השלום – ע"ש), אבל לא רצה שהנהגה זו תגרום ח"ו חסרון אצל אחרים.