חומש בראשית
האם מותר לנו לאכול מעץ הדעת?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בראשית
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 00:59
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 471
האם מותר לנו לאכול מעץ הדעת?
מאת הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א
לו יצוייר, וכהילכתא למשיחא, שתינתן לנו אפשרות להיכנס לגן העדן, במקום בו עומד עץ הדעת. האם מותר לנו לאכול מפריו (אם מדובר בפרי גשמי שאפשר לאוכלו), שהאיסור לאדם הראשון נאסר גם לזרעו אחריו. או שמא כל האיסור נאסר רק לאדם וחוה, ולאחר שכבר אכלו מהעץ, שוב אין איסור לאכול מהעץ הלזה. [והא דאין איסור זה כלול בז' מצוות בני נח ובתרי"ג מצוות, אין זה ראיה. דאפשר והוא מפני שאדם גשמי לא יכול להגיע למקום עץ הדעת, והוא חסרון מציאותי].
והמעיין בפסוקים יראה לנכון שצו ה' לאדה"ר שלא לאכול מהעץ ניתן עוד בטרם נוצרה חוה, וא"כ צ"ע האיך חוה בעצמה נענשה על חטא העץ. ובפשטות י"ל עפ"ד בעירובין י"ג דנבראו ב' פרצופים באדה"ר והקב"ה רק הפרידם לאחר מכן. ולפי"ז חוה נצטוותה, בהיותה דבוקה וחלק מאדה"ר. ובילקוט בסוף פרשתנו תירץ רבי אבהו שאלה זו כך: "מה אמר הכתוב על האדם "לאמר" מהו "לאמר"? לאבריו, וחוה נבראת מצלעותיו". ובאור החיים (בראשית ב', ט"ז) כתב: "טעם אומרו "לאמר" וכפל "אכול תאכל" וכפל "מות תמות", יכוין על חוה שיצוהו לאמר המצוה לחוה: אכול אתה תאכל בת זוגך, מות אתה תמות גם היא אם תעבור". הרי לנו לכל הנ"ל שרק אדם וחוה נצטוו שלא לאכול, ולא שאר זרעם אחריהם. והנה קין נולד קודם חטא עץ הדעת, וכבסנהדרין ל"ח ב' ובתוס' שם. ולפי הנ"ל כלל לא מצינו שנאסר לקין לאכול מעץ הדעת, וצע"ג דא"כ שלא נצטווה, היה יכול קין לאכול מעץ הדעת, גם מבלי שאדה"ר יאכל הימנו. וא"כ שהציווי של אדה"ר הוא ציווי כללי, גם לזרעו אחריו כקין והבל, א"כ לכאורה גם לנו ייאסר לאכול מהעץ, אלא א"נ שכיון שכבר ירדה הדעת לעולם שוב ליכא איסור בזה.
והאמת תורה דרכנו מדברי הרמב"ם בפיהמ"ש בפרק גיד הנשה בחולין, שצריך לידע שכל המצוות שאנו מצווים בהם הם רק מפני שניתנו לנו מאת משה רבנו במצות הקב"ה ולא מפני שניתנו לנביאים שלפני משה. ונתבאר מדבריו שאין אנו מלים מפני אברהם ואין אנו אסורים בגיד הנשה משום שנצטווה בו יעקב וכו', אלא כל חיובנו הם רק ממה שנאמר למשה בסיני ותו לא. וממילא ודאי שלו יצוייר שנגיע לעץ הדעת, נוכל לאכול מפריו.
אולם עדיין יש לעיין בזה, דאפשר דכל איסור אכילת עץ הדעת אינו איסור עצמי ואיסור חפצא, אלא יסודו מאיסור גזל, דהקב"ה התיר לאדה"ר וזרעו אחריו לאכול מכל מאכלי העולם, חוץ מעץ הדעת שלא הותר באכילה. וכבר כתבתי בזה בקונ' רינת שמואל, יעוי"ש. והלום מצאתי בס' נחלת בנימין שאזיל באותו הדרך, שאיסור אכילת העץ הוא משום גזל והביא דברי המדרש שאחר החטא קראו מלאכי השרת לאדה"ר בשם "גנב", עי"ש. ולפי"ז י"ל דהגם שבני האדם כבר קיבלו דעת ע"י אכילת אדה"ר, עדיין אפ"ל שייאסר לאכול מהעץ, כיון, שלא מצינו שהותר לאכול ממנו, ובלא היתר מפורש, שנמצא רק בשאר האוכלין (כדאיתא בפירוש בתורה ובחז"ל), האוכל עובר בגזל. וראה בקונרסי 'רינת שמואל' חלק ב' בארוכה בענין מרתק זה.