בתחילת פרשתנו כאשר אברהם ביקש לקנות את מערת המכפלה מעפרון החיתי, נאמר (כג, ט) "בכסף מלא יתננה לי", ומפרש רש"י: "אשלם כל שוויה. וכן דוד אמר לארוונה בכסף מלא".

 

וצריך להבין, מה מוסיף רש"י במילים "אשלם כל שוויה" הלוא זהו הפירוש הפשוט בפסוק! וגם, לאיזה צורך הוא מביא ראיה מדוד ומהי הראיה משם הלוא שם נאמר אותו הלשון ממש כמו כאן, ובמה הוא עדיף?

 

אלא, מסביר הרבי, בעצם יש כאן שאלה על כל המשא-ומתן הזה: הלוא אברהם כבר זכה בארץ הזאת, כדברי רש"י לפני זה שאם לא ירצו "אטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" ומדוע הוצרך לשלם על המערה?

 

ועל כך הוא מביא את הדוגמא מדוד המלך, שכבר כבש את ירושלים מארוונה המלך וזכה בה מדין כיבוש, אבל לא רצה לבנות בה מזבח עד ששילם עבורה בכסף מלא, כמבואר בכתובים (דה"א, כא, כד) שאמר דוד "כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולות חינם", כלומר: אברהם רצה שלא תהיה לארוונה כל שייכות למזבח ולקרבנות ולכן שילם כדי לסלק את זכותם משם.

 

וזו גם היתה כוונת אברהם אבינו כאן, שלמרות שיכל לזכות במערה חינם – הוא לא רצה להשאיר לגויים שום זכות במערת-המכפלה, גם לא זכות שהם נתנו מתנה או עשו לו הנחה, ולכן מדגיש רש"י "אשלם כל שוויה"*.

 

 

 

שבת שלום!

 

 

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק י, חיי שרה שיחה א (עמ' 60 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' כא.

 

 

 

*) עפ"ז מיושבת בפשטות קושיית התוספות בקידושין (כו, א) אמאי למדו בגמ' שם דקרקע נקנה בכסף משדות בכסף יקנו ולא מקרא דכתיב גבי עפרון, וע"פ האמור בפנים מובן דא"א למילף מהכא כלום, כי הא דאברהם שילם לעפרון כל שווי' לא הי' לשם קנין (כי הי' יכול ליטלנו הן הדין כנ"ל) רק כדי לסלק זכותו ושייכותו של עפרון, ואין ראי' מכאן לדין קנין כסף בקרקע.

 

ומש"כ רש"י עה"פ ויקם שדה עפרון, תקומה היתה לו – היינו בנוגע לרשות. וגם לפי "פשוטו של מקרא" שכתב רש"י "ויקם השדה וגו' לאברהם למקנה" וגו' – הוא בנוגע "לעיני בני חת לכל באי שער עירו" היינו הקנאה מצדם (וראה מפרשי רש"י שם)  (ועד"ז צ"ל בפירש"י פסוק יח).