|
|
שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין ©
יעקב חולם חלום
מה נורא המקום
מראה נדיר ונבואי
מסר קדוש ואלוקי.
הבטחה לדורי דורות
ארץ שורשי אבות
זרעו יתרבה כרגבים
יפרוץ לכל הכיוונים.
אותו ינצור אלוקים
בלכתו בכל הנתיבים
ה' צילו על יד ימינו
כאב על כפיו נושא בנו.
יעקב מתעורר נסער
ליבו כמשברי ים
רואה שער השמים
משתומם נושא כפיים.
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
5,12.16
פרשת ויצא- בזכות מה זכתה רחל לבסוף-להיפקד בבנים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מתארת תקופה של עשרים שנה- שבה נאלץ יעקב לעזוב את בית אביו בעקבות צווי אמו- רבקה- על רקע איומי עשיו אחיו להורגו.
יעקב מתחתן עם לאה ורחל, לאה מביאה לו בנים ,אך רחל עקרה והדבר מאד מציק לה, היא משתוקקת גם להתברך בבנים, וכך התורה מתארת את מעשיה :
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם- אין מתה אנוכי"[בראשית ל, א]
השאלות הן:
א] מה היה יחסה של רחל כלפי לאה?
ב] מדוע פנתה רחל ליעקב שיתפלל-הוא לפרי בטן?
ג] כיצד ניתן להסביר את תגובת יעקב?
תשובות.
יחסה של רחל אל לאה.
כפי שהתורה מתארת, הרי יעקב מאד חשק לשאת לאישה את רחל ועל כן עבד עבורה שבע שנים,אלא שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה תחילה- בטענה שאין זה נהוג לתת את הצעירה לפני הבכירה.
יעקב היה בטוח שהוא יישא לאישה את רחל. לכן מסר לה סימנים, אבל כשרחל ראתה שלאה נכנסת לאוהל במקומה , מסרה ללאה את הסימנים.
הייתה זו מסירות נפש ממש של רחל ועל כך היא זכתה שבתקופה בה בני -ישראל הוגלו לבבל ועת צרה הייתה ליעקב, ירמיהו הנביא מגיע אל מערת המכפלה כדי להזעיקאת האבות הקדושים, וחז"ל מתארים אותם: שהם היו מורטים שערות זקנם וקורעים את בגדיהם,אך אלוקים לא קיבל את תפילתם, לעומתם ,האזין הקב"ה לתפילתה של רחל,כפי שכתוב:"קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כי איננו,כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".הקב"ה מקבל את תפילתה ומבטיח לה שישובו עוד בנים לגבולם ,אך בנוסף , מתחנן לפניה שלא תבכה, כי יש שכר לפעולתה. וכל זה בתמורה למסירות הנפש הנפלאה שלה כדי שאחותה לא תתבייש ולא תתבזה.
לכן נשאלת השאלה במה בדיוק קנאה רחל?
רש"י מפרש: רחל קנאה במעשיה הטובים של לאה,שהרי חשבה:אילו לאה לא הייתה צדקנית יותר ממנה, ודאי לא הייתה זוכה לבנים בעוד שרחל עדיין לא זכתה לכך.
בקשת רחל מיעקב שיתפלל עליה.
על פי רש"י: כוונת רחל הייתה: שיעקב יתפלל עליה כדי שתוכל להביא בנים לעולם שכן אמרה:"וכי כך עשה אביך[יצחק] לאמך [רבקה]? שהרי כשראה שהיא עקרה ,התפלל עליה, כמו שנאמר:"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו"[שם כ"ה,כ"א]
רחל טוענת כי ללא הבאת ילדים לעולם - היא נחשבת למתה –ועל כך אומר רש"י:מכאן אנו לומדים, מי שאין לו בנים נחשב למת- לפי שאין המשכיות לחייו.
תגובת יצחק לרחל.
רש"י מפרש:תשובת יצחק לרחל: האם אני במקומו של אלוקים? רק הקב"ה יכול לפקוד נשים עקרות ואין האשמה בי.וכשאת אומרת שאתפלל כמו אבי- יצחק - על בנים ועל ידי תפילתו ילדה רבקה,הרי לאבי לא היו בנים ולכן תפילתו הייתה קרובה אליו יותר ומשום כך התקבלה, למה הדבר דומה?כמו שאמרו:יפה תפילה של החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו, אני – יש לי בנים [ מלאה] והבעיה היא אצלך בלבד על כן את צריכה להתפלל כדי שמשאלתך תתקבל.
הרמב"ן מתפלא על תגובתו זו של יעקב ומציע שני פירושים:
א) בכל מצב תפילתם של צדיקים מועילה שהרי אליהו הנביא ואלישע התפללו בעד נשים נוכריות ונענו [מלכים –א, י"ז, כ"א ומלכים- ב, ד, ט"ו] ולכן נאמר בבראשית רבה [ע"א, ד] :"אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות? חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה": הכוונה שבעתיד בניו יעמדו לפני יוסף.
ב) לפי הפשט: התכוונה רחל שיעקב יתפלל עליה- עד שתפילתו תתקבל ויהיו לה בנים,ואם לא, תמית עצמה מתוך צער. היא ציפתה שהוא יתענה ,יתפלל וילבש שק ויתפלל עד שתתממש בקשתה ויהיו לה בנים כדי שלא תמות מתוך צער.
על דרך הפשט: וכי במקום ה' אני יכול לפקוד את העקרות? הרי לקב"ה יש שלושה מפתחות:
מפתח החיים,
מפתח הגשמים
ומפתח תחיית המתים.
ועל כן זה לא בידי.
ה"כלי יקר" מסביר: כי כוונת יעקב הייתה:כל מי שתפילתו מתקבלת דומה כאילו עומד ממש תחת אלוקים,אך בזמן שאין תפילתו נשמעת דומה כאילו ישנו מסך החוצץ ומבדיל בינו לבין ה',כמו שנאמר:"סכות בענן לך מעבור תפילה"[ איכה ג,מ"ד]והכוונה- שהעוונות מפרידים בין המתפלל לקב"ה, לכן התכוון יעקב להגיד לרחל,כי ה' מנע ממנה פרי בטן,אך לא ממנו,על כן משתמע מכך שישנו איזה עוון שהיא חטאה והוא אשר מנע ממנה פרי בטן,מיד חיפשה רחל בתוך מעשיה במה חטאה והגיעה למסקנה: כי קינאה בלאה, לכן החליטה בליבה לתקן את התנהגותה עד כדי כך שלא רק שלא קנאה באחותה,אלא גם לא קינאה בשפחתה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד רבות על אישיותה המיוחדת של רחל, על טוב ליבה ועל יחסה אל אחותה לאה:
בסופו של דבר נתקבלה תפילתה ונפקדה בבנים, כפי שהכתוב מציין:
"ויזכור אלוקים את- רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה"[שם ל, כ"ב]ועל פי מדרש רבה: אלוקים זכר לה שמסרה את הסימנים ללאה מהחשש שמא יגרשנה יעקב ואז תאלץ להינשא לעשיו הרשע , על כך זכתה שתפילתה בזמן גלות בבל תתקבל- יותר מתפילתם של האבות הקדושים ובנוסף כאשר לאה העליבה אותה בזמן שביקשה את דודאי בנה:
"המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני"?בכך שרחל שתקה והייתה מן הנעלבין ולא מן העולבין- בזכות זה זכתה בסופו של דבר שה' יפתח את רחמה ותלד בנים.
על כך אמרו חז"ל[מסכת גיטין ל"ו,ב]
"תנו רבנן, הנעלבין ואינם עולבים,שומעין חרפתן ואין משיבין,עושין מאהבה ושמחין בייסורין,עליהן הכתוב אומר[שופטים ה]"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
אותה מידת דין שאמרה שרחל לא תוכל ללדת-כעת אומרת שרחל תלד לא בן אחד אלא, שני בנים.
רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין©
רחל מתאווה לבנים
דמעותיה זכות כטללים
נוצרת בליבה תקווה
פונה ליעקב בבקשה:
הבה לי בנים
טרם אובדן חיים
שא תפילה למרום
ישועה תפריח חלום.
יעקב מנמיך ציפיות
מעלה בפניה עצות:
שפכי כמים ליבך
כאב מילות משאלתך.
לפרי בטן תזכי במהרה
מעלייך תסור עננה
אלוקים זוכר צדקותך
כחמה תזרח גבורתך.
הערה:השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?
מאמר מאת: אהובה קליין .
[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]
פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.
יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.
בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים ויורדים מלאכים:
"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]
בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"
יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]
השאלות הן:
א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?
ב] מדוע יעקב חש יראה בתום החלום?
ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?
חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.
לגבי מקום התרחשות החלום:
רש"י מפרש: כי זה הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]
רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.
חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.
במסכת ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:
אברהם- תיקן תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה" - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]
יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.
יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין "פגיעה" אלא תפילה.
רש"י מסביר מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".
עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם" אבל היות וכתוב תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"
המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא ילון דווקא במקום זה.
יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.
ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה לשבטים.
ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.
ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.
בחלום תחילה המלאכים עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?
המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.
אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.
בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ
שמירה מה' בכל מקום.
בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.
רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם בהיותם בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.
רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.
יעקב חש יראה במקום.
רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"
ונאמר: כי יעקב קרא לירושלים: בית אל- שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]
וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"
כוונתו על פי רש"י: כי זה מקום תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.
ולפי המדרש על פי חז"ל: בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.
ורבינו בחיי סובר: יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]
כוונת יעקב בנדר.
לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.
לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.
ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.
ה"כלי יקר" אומר: כי בנדר זה יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.
לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.
סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©
יעקב יוצא מבאר שבע
מאיץ צעדיו בשבילי טבע
לפתע מעליו עלטה
לעיניו הר המוריה.
יתור אחר אבני המקום
לראשותו יתאחדו למען השלום
בחלומו סולם מלאכים
צחורים עולים ויורדים.
במרומים קול אלוקים
בשורת הבטחת הבנים
ארץ לנצח נצחים
תפרוץ לכל הכיוונים.
יעקב מתעורר משנתו
אחוז אימה בליבו
המקום שער שמים
תפילתו זכה כמים.
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
