חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת וירא - הכח מאברהם אבינו

ב"ה

דבר החסידות – פרשת וירא

 

הכח מאברהם אבינו

 

מסופר שבחתונה הגדולה, של רבי יוסף יצחק מאוורוטש בן אדמו"ר הצמח-צדק מליובאוויטש, עם בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל – אמר רבי מרדכי תורה על הפסוק "יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ" (פרשתנו יח, ד):

יקח נא מעט מים – די לומר מעט דברי תורה, ורחצו רגליכם – בכדי 'לרחוץ' את הרגילות'ן [=ההרגלים הלא טובים], והשענו תחת העץ – ויש להישען על הצדיק המגן עלינו.

-         כאשר כוונתו היתה לקרוא תיגר על דרך חב"ד לומר תורה באריכות מופלגה.

נענה החסיד רבי יצחק אייזיק מהומיל, שנכח שם, ואמר:

-         "זו היא תורה עבור ערביים..." [כלומר, זה אמר אברהם אבינו לאורחיו שנדמו לערביים].

הרבי מטשרנוביל אמר אח"כ למקורביו: שהיה עליו להקפיד על ר' אייזיק על תגובה חריפה זו, אבל הוא הכיר שאמר את זה "מיט אן אמת" [מתוך אמת, ולא לקנטר ח"ו] ולכן לא הקפיד עליו...

(שמעתי בהקלטה מהתוועדות עם הגה"ח הרב יואל כהן שליט"א. הסיפור מופיע בגרסאות שונות: במגדל עז שער המעשה עמ' קעב. רמ"ח אותיות אות קכד. אלה תולדות פרץ עמ' 641. ומוזכר גם ברמז בתורת מנחם חל"ו עמ' 306-7)

 

~~~

בתחילת פרשתנו (יח, ד) אמר אברהם אבינו לאורחים "והשענו תחת העץ".

נאמר על כך במדרש (ב"ר פמ"ח, י) "אתה אמרת "והשענו תחת העץ", חייך שאני פורע לבניך . . "בסוכות תשבו שבעת ימים". כלומר שמצוות סוכה היא כנגד מה שאמר אאע"ה "והשענו תחת העץ".

ותמוה:

בהלכה הרי זה להיפך: העושה סוכתו תחת האילן פסולה (סוכה פ"א מ"ב) ואיך נרמזת מצוות סוכה בפסוק "והשענו תחת העץ"?

כמו"כ נאמר (ילקוט שמעוני אמור, רמז תרנג) שבזכות מצוות סוכה יזכו לעתיד לבוא בסוכת עורו של לויתן. וגם זה לכאורה לא מתאים להלכות סוכה שפסולה אם סיככה בעור הדג, כיוון שאין גידולו מן הארץ (שם מ"ד)?

מבאר הרבי:

ידוע מה שכתוב בחסידות (לקו"ת בחוקותי מה, ג) ש"מצווה" היא מלשון צוותא וחיבור, כי תכלית המצוות היא להתקשר ולהתחבר לקב"ה.

והנה נאמר במדרש (שהש"ר פ"א, ג) על הפסוק "לריח שמניך טובים": "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו "שמן תורק שמך"". כלומר: המצוות שעשו האבות היו בכח עצמם, ולכן, גם הדבקות שלהם בקב"ה הייתה מוגבלת לפי כח האדם, כי נברא לא יכול להגיע למעלה משרשו*. אבל אנו שנצטווינו במצוות ע"י הקב"ה – הרי הדבקות בקב"ה במעשה המצוות היא אין-סופית [והראיה: "עבודת המקלות" של יעקב אבינו היתה על-דרך תפילין שלנו (זהר ח"א קסא, ב) ובכל זאת לא נהיו המקלות קדושים אלא נשארו 'מקלות', לאידך בתפילין שלנו שורה קדושה עליונה].

לכן, אברהם אבינו, גם כאשר קיים מצוות הכנסת אורחים – הרי היה זה בכח עצמו, לכן נאמר אצלו "והשענו תחת העץ", שהוא מחובר לקרקע, לרמז שהמצוות שלפני מתן תורה באו מכח האדם, המוגבל בגשמיות, ולכן גם כוחם הוא מוגבל.

אבל בזכות זה – העניק לנו אברהם את הכח למצוות סוכה שבה אנו 'מתנתקים' מהגבלות העולם, כי לנו יש את הכח להידבק בקב"ה בתכלית ע"י המצוות, ולכן סוכה במחובר לקרקע היא פסולה!

אבל בכל זאת, סוכה מעור הדג פסולה, כי בזמן הזה צריך זהירות יתרה מדבר המקבל טומאה (ובפרט בחג הסוכות שבא אחרי יוהכ"פ, שאנו בדרגת "בעלי תשובה" הצריכים לזהירות יתרה), אבל לעתיד לבוא, שאז "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) – נוכל לשבת בסוכת עורו של לויתן, המורה על חיבור מוחלט עם הקב"ה**.

שבת שלום!

 

מבוסס על: רשימות חוב' סב (נד' ברשימות ח"א עמ' 236 ואילך), נאמר בשמחת בית השואבה תש"ב. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קעג-ד.

 

______________

*)  אדמו"ר הרש"ב (בספר המאמרים תרנ"ד עמ' ר) מביא דוגמא לכך ממים, שאינם יכולים לעלות למקום יותר גבוה ממקום נביעתם, והראיה מ"עין עיטם" שהיה בביהמ"ק (יומא לא, א) שהיה גבוה מקרקע העזרה כ"ג אמות, כדי שיוכלו המים להגיע למקווה של הכה"ג, "שאי אפשר למים לעלות להר שהוא גבוה ממקום שנובעין משם" (רש"י).

 

**)  "לויתן . . לשון התחברות כמו הפעם ילוה אישי אלי" (לקו"ת ר"פ שמיני), וגם "כל שבים טהור" (כלים פי"ז מי"ג) ואין שייך שם מציאות הטומאה כלל, ועד שדגים שבים נמצאים תמיד במקום חיותם – "ומה במקום חיותנו וכו'" (ברכות סא, ב).