חוויה רוחנית שאין כדוגמתה עוברת על כל מי שהחליט לטעום את טעם החיים האמיתי, בשבת אירוח בישיבה בירושלים.

לעולם לא תוכל להבין במה מדובר עד שלא תשתתף אישית בשבת כזו, לעולם לא תצליח להבין מה אתה מפסיד, עד שלא תרוויח את החוויה הזאת.

שבת קסומה שמותירה רשמים עזים שאני אישית חוויתי בישיבת אור החיים בירושלים, 

 

בהתחלה ניקרו החששות, הציפו אותי הרתיעות. חשבתי לעצמי שזה גדול עלי, אני, ישיבה? מה אני אחפש שם? מה אמצא שם? אבל במוצאי שבת ידעתי והבנתי ויותר מכך הרגשתי בעצמותי ובכל חלק מהגוף ומהנשמה שאת החוויה הזאת אסור היה לי להחמיץ.

צוות הישיבה קיבל את פנינו ביום שישי, דאג לכל מחסורינו – מרגע הכניסה אל כתלי הישיבה עד ל"פרידה" הזמנית בתום האירוח החם. פנים שוחקות, חיוכים לבביים, יחס אדיב ושלוות נפש מצד בחורי הישיבה והאברכים – ליוו את שהותינו במקום. קבלת שבת מרוממת, תפילות שבוקעות רקיעים, קידוש חגיגי, סעודות דשנות באוכל טוב ובזמירות שבת עם טעם יהודי אמיתי.

קרוב למאתיים נערים, בחורים, פנים צעירות, הסתופפו יחדיו סביב שולחנות חדר האוכל, טועמים מן הנועם, שותים בצמא דברי תורה. "ידיד נפש, אב הרחמן", הדהד הפזמון בחלל בית המדרש ההומה דקות ספורות בטרם יישא ראש הישיבה, הרה"ג ראובן אלבז שליט"א את פרפראותיו המתוקים על פרשת השבוע, שזורים במילות חיזוק ומוסר החודרות אל עומק הנשמה.

לוח הזמנים המקודש לא הפסיק "לתקתק", שואב אותנו אל יום שכולו עונג ותענוגים – הרצאה מאלפת של "חוזר בתשובה", שיחה איכותית מפי רב חשוב, אמירת תהילים נלהבת, "חברותות" בלהט של לימוד והכל בטוב טעם, בנחת, ברוגע, מעין אצילות שאופפת את פני האכסניה התורנית.

השמש שקעה במערב. תפילת ערבית של מוצאי שבת קודש הסתיימה. ראש הישיבה נוטל לידיו את כוס היין. הבשמים מדיפים ריח גן עדן. נר ההבדלה מוצת ברגש. מאות בחורים, אברכים ואורחים מקיפים את כבוד הרב, ממתינים בשקיקה למוצא פיו. "המבדיל בין קודש לחול". פניו של הרב זוהרות, בוהקות. אולי נזכה ללחוץ את ידו, לקבל ברכה. זכינו ליותר – לחיצת יד חמה ואוהדת, מבט ישיר ושיחת התעניינות אישית ושובת לב.

ריקודי "מלווה מלכה" חתמו את ביקורינו. הפורקן הנפשי שהצטבר מצא את ביטויו במעגלים הקופצניים לקול מוזיקה חסידית מלהיבה. אח.... אושר עילאי.

זכינו להתוודע לדרך ישרה, אמיתית, שמקנה להולכים בה שובע רוחני, רוויה מושלמת לצרכי הגוף והנשמה.

אחרי השבת המאתגרת – קיבלנו על עצמינו, בין היתר, להתחזק בקביעת עיתים לתורה, באופן הלימוד, בקיום המצוות ובהליכה אמיצה לאור ההלכה. חלקנו השתלבו בשיעורי תורה או ב"חברותות" במסגרת סדר הלימוד של הישיבה, אחרים ממשיכים לשמור על קשר עימה ויש מי שמתפלל ומייחל להתהלך דרך קבע ב"אור החיים" ...

טעם אמיתי של חיים יהודיים,

אתה חייב לטעום את זה....