חגים ומועדים וימים מיוחדים
קריאת המגילה בקיבוץ חילוני קודם הפורים
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 13:48
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 330
הרב שמואל ברוך גנוט
קריאת המגילה בקיבוץ חילוני קודם הפורים
תושבי קיבוץ שאינם שומרים תומ"צ מתקרבים ליהדות ע"י פעילי ארגון קירוב-רחוקים, ובני הקיבוץ מוכנים לבוא בהמוניהם ולשמוע את קריאת המגילה כהלכתה, רק בתנאי שיקראו את המגילה לפני פורים, משום שבפורים הם 'עסוקים' במסיבת הפורים המקומית. ושאל הרב שרגא גבהרד שליט"א, העוסק רבות בקירובם אל אבינו שבשמים, האם ניתן לקרוא להם את המגילה לפני פורים, והאם יש בזה סרך ממצות קריאת המגילה.
א] תשובה: כתב הטור (סי' תרפ"ח): "שדרו ממתיבתא היכא דנפיק בשיירה או נפיק בספינתא קורא בי"ד וכל תקנה שיכול לעשות כדי שיקרא בי"ד יעשה ואם אין יכול לעשות קורא אותה בי"א בי"ב בי"ג, אבל בעשירי ומי' ולמטה אינו יכול לקרותה, וכ"כ רע"ם ז"ל. וכתב שמברך לפניה ולאחריה כשקורא אותה מי"א ולמעלה. ובה"ג ז"ל כתב שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד אפילו מי שיוצא בשיירא וטוב לקרותה בלא ברכה". והב"י כתב שכ"כ הרוקח, והביא ד' הבה"ג שכתב שאלו שאין באפשרותם לקרוא בי"ד, יקראוג' ימים קודם כבני הכפרים, ויקראו בלא ברכה. וכתב: ויש מרבותינו אומרים שאם אין בידם מגילה, מוטב שיקדימו ויקראו ממה שלא יקראו כלל וכן נראה בעיני דגרסינן בירושלמי (מגילה פ"א ה"א) תניא כל החדש כשר לקריאת מגילה שנאמר (אסתר ט, כב) "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", אמר רבי חלבו ובלבד עד ט"ו הא דתימא כל החדש כשר לקריאת מגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה.
והב"י הביא שנחלקו הראשונים בדבר האם אכן ניתן לקרוא מגילה בשעת הדחק קודם י"ד, וכתב לבסוף כך: "ונ"ל דההיא דירושלמי דכל החדש כשר לקריאת מגילה לא ס"ל לתלמודא דידן מדלא מייתי לה ומ"מ בשעת הדחק שאי אפשר בענין אחר כלל, כדאי הוא הירושלמי לסמוך עליו. ומיהו כל שקרא שלא בזמנה אם נזדמנה לו מגילה בזמנה, חוזר וקורא כדין בן כפר שהקדים ליום הכניסה, שאם היה בעיר בי"ד חוזר וקורא עמהם". והשו"ע (תרפח, ז) פסק כך: "המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או בי"א, בלא ברכה; ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, י"א שקורא אפילו מתחלת החודש. הגה: והכי נהוג; מיהו אם נזדמן לו אח"כ מגילה, חוזר וקורא אותה ביום י"ד, אפי' קראה תחלה ביום י"ג, מ"מ קרא אותה שלא בזמנה". וכ' הט"ז שכאשר קורא שוב בי"ד, עליו לקרותה בברכה, וכ"פ המשנ"ב. ובקריאה זו צריך מנין יהודים, עי' במג"א ומשנ"ב, ועי"ש כל פרטי הדינים בזה.
ב) ויל"ע בדבר טובא, דהא אם נפסק שניתן לקרוא מגילה בשעת הדחק גם ג' ימים קודם לפורים, א"כ מדוע אם התאפשר לו לקרוא שוב בי"ד, מברך. והלא יצא כבר ידי הקריאה בקריאה שקרא לפני פורים. ובשלמא צריך לקרוא את המגילה שוב, כיון שלא הוכרעה ההלכה בברירות כדעת הסוברים שאפשר לקרוא קודם הפורים, ולכן יקרא שוב, לצאת ידי הראשונים שא"א לקרוא לפני י"ד. אך מדוע שיברך כעת, כאשר יתכן וכבר יצא י"ח קריאתו ביום שקרא, וצ"ע. ושו"מ שכן העיר הערוה"ש, הכותב כך: "המג"א כ' דצריך עשרה כדין שלא בזמנה דצריך עשרה, ולא אבין כיון שהיא בלא ברכה אינה אלא כלימוד בעלמא, והרי אינה מתקנת חכמים כלל, ולכן י"א דאם א"א לו להמתין עד ימים הללו יכול לקרא אפילו מר"ח לזכרון בעלמא, מיהו אם מזדמן לו אח"כ מגילה ביום י"ד חוזר וקורא אותה בברכה, דהקריאה שעברה לאו כלום היא, וכמ"ש,וכו', ונ"ל דקורא בלא ברכה וממילא דא"צ עשרה וי"א שקורא בברכה [ט"ז סק"ט] ולענ"ד לא נראה כן", עכ"ל הערוה"ש, וצ"ע כנ"ל.
והנראה בזה דהנה הגר"א ז"ל בביאורו ציין למש"כ השו"ע לעיל סעיף ה' בשם הירושלמי, שהולכי מדבר וספינה קורין בי"ד, אע"פ שהם בני הכרך, וכתב הגר"א: הא דאפשר הא דלא אפשר. ומקורו טהור מד' בעה"מ בריש מגילה שהביא המו"מ בענין וכתב: "אי נמי יש לומר הא דאפשר לית הא דלא אפשר ליה", עכ"ל ועי"ש.
והכי כתב בסדור רב עמרם גאון וז"ל: "המבקש לצאת לדרך, ומבקש לקרות מגלה בי"א בי"ב בי"ג, אם יכול ליקח עמו מגלה יעשה, דשדרו מן מתיבא כל תקנה שיכול כדי שיקרא אותה בזמנה יעשה. ואם אין יכול, קורא או בי"א או בי"ב או בי"ג וכו', דחכמים הקילו על הכפרים שיהיו מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין. ומכאן אנו למדין שאע"פ שזמן מגלה בי"ד, משום מים ומזון תקנו חכמים להקדים, וכש"כ הכא שאינו יכול ואי אפשר לו, שמשימין אותו כבני כפרים מק"ו, ויקרא". וכ"כ בסידור רש"י (סי' שלב) ובמחזור ויטרי (סי' רמג).
ודברים אלו נותנים לנו לחדש ולומר שחז"ל אכן תיקנו ב' תקנות לקריאת המגילה. תקנה באפשר, שבה נאמר שקוראין בזמנה די"ד וט"ו, ותקנה שניה לאנוסים שאי אפשר להם, והוא כדמצינו דומה לזה שתיקנו קריאה נפרדת לבני הכפרים, ואמרו דה"ה באנוסים ובשעת הדחק כה"ג. וממילא לפי"ז כאשר הולך במדבר או מפרש בים קורא בג' ימים קודם הפורים, עושה הוא כן כדינו, כתקנת מי שאי אפשר לו. אך כאשר יתאפשר לו לקרות בי"ד או ט"ו, אזי חלה עליו תקנת הקריאה הנוספת, ככל ישראל, היכולים לקרות בזמנה, וע"כ מברך על הקריאה.
ובהבנת ד' הירושלמי דכ' דכל החודש כשר לקריאת המגילה, הנה לולי דמיסתפינא הייתי מחדש ואומר דאכן ב' תקנות ניתקנו בקריאת המגילה. א) מדין נס חודש אדר, וכפי שהזכירו בירושלמי מהפסוק במגילה "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה". וזאת תקנה להודות ולהלל בקריאת המגילה על הנס שהמן טעה וחשב שחודש אדר רע לישראל, כמובא במדרשים. (ובפרט למש"כ בספה"ק שאכן חודש אדר היה חודש שמזלו רע לישראל, והקב"ה הפך את מזלו לטובה. שלפי"ז אכן באמת החודש גופא נהפך מיגון לשמחה). ב) מדין נס יום הפורים עצמו. וע"כ היכול לצאת ידי הקריאה רק קודם הפורים, אכתי שייך בו התקנה לקרות בכל חודש אדר, כיון שגם על עיצומו של נס החודש אנו מודים, וע"כ כל החודש כשר, מצד תקנה זו, לקריאת המגילה. ועי' שו"ת חת"ס או"ח סי' קצג.
ג) ולעצם שאלתנו, הנה בני הקיבוץ אינם נחשבים לאנוסים וכהולכי מדבר וימים, כיון שרק טעמי נוחות בעלמא מונעים מהם לקרוא מגילה בזמנה, וא"כ פשוט שאינם כבני הכפרים וכהמפרש בים והיוצא בשיירא, וממילא עליהם לקרוא המגילה בזמנה. ומנגד, מכיון שבסופו של דבר לא יקראו הם בי"ד כתקנת חז"ל, ושרויים הם בריחוק רוחני גדול, אולי היה מקום לקרוא להם מגילה בלא ברכה, גם קודם הפורים. ובפרט שאין איסור לקרוא מגילה ללא ברכה בכל זמן ועת, ורק על הקורא להדגיש להם שבקריאה זו אינם יוצאים י"ח המצוה. אך מצד שלישי, יתכן שעדיף שלא לקרוא להם המגילה קודם זמנה, כדי שלא יסברו שניתן להחיל תמורות ורפורמות בקיום ההלכה וכו'. ומכיון שנדברתי בזה עם כמה ת"ח מופלגים וכ"א נטה להכריע לצד אחר, על כן ראוי שהשאלה למעשה תונח על שולחנם של גדולי ישראל, וככל אשר יכריעו, נעשה.