חגים ומועדים וימים מיוחדים
הלכות פורים קטן
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם בראשון, 11 אוקטובר 2020 17:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 549
הלכות פורים קטן
"מה אתה דואג? פורים היום!!"
* מי עצר את סאדם חוסיין לצאת ל'מלחמת המפרץ השניה" ?? * החתם סופר: "פורים קטן"- מהתורה, "פורים גדול"- מדרבנן!!! * שני ה"תמידים" של הרמ"א * מדוע בכתבי האריז"ל לא מופיע "פורים קטן"? * ומדוע גדולי האדמורי"ם לא ערכו "טישים"? * "פורים קטן" בהלכה ובאגדה * הרב שמואל ברוך גנוט *
היה זה במוצאי שבת פרשת תצוה, ליל "פורים קטן", התשס"ג. מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א עלה לביתו, שם ערך את ההבדלה, בה זכיתי להשתתף. שמיד לאחר מכן נטל הגר"ח את ידיו ל"מלוה מלכה", כהוראת ה"משנה ברורה", להקפיד ולאכול מיד. לאחר ברכת המזון התפתח דיון בנושא אמירת "מגדול" בברכת המזון, כשמרן שליט"א תוהה (אולי בשביל לחדד את הנאספים) מדוע לא אומרים "מגדול" בפורים קטן. הנכד העיר את תשומת לב רבנו שאומרים "מגדול" רק ביום שאומרים בו מוסף ולא ב"פורים קטן" ומרן שליט"א הסכים מיד. לאחר הדיון הקצרצר ניגשתי עם בני בכורי חיים אליעזר ני"ו, שהגיע לשנתו השלישית, ומרן שליט"א גזז את מחלפת ראשו, בתוספת ברכה ("שיהיה תלמיד חכם גדול"). באותם הימים דובר במרץ בכל העולם על "מלחמת המפרץ השניה", לאחר שנשיא עיראק סאדם חוסיין הודיע שייצא למלחמת חורמה ב"ציונים". כל יושבי ארץ ישראל, שזכרו את מלחמת התש"ן, חששו לבאות ובני קהילת האברכים בנווה שאנן בחיפה, שם התגוררתי באותם הימים, ביקשו לשאול את מרן הגר"ח שליט"א האם בשעת מלחמה ראוי לעזוב את חיפה ולעבור לבני ברק, בגלל הקרבה לבתי הזיקוק, שנחשבו ליעד אסטרטגי של מעוף הטילים העיראקי. וגם שאלו הם האם בשעת אזעקה, האם לרדת למקלט הביתי המשותף, שם יישבו עם שכנים מחללי שבת, או שעדיף להישאר בבית ב"חדר אטום".
שטחתי את השאלות, כתובות בדף נייר, לפני מרן שליט"א. רבנו קרא את הדף ואמר בחיוך גדול: "פורים היום! מה אתה דואג?! יהיה בסדר בעזרת ה'"... הערתי: "ובכל זאת, האברכים שואלים!"... ומרן שליט"א חזר שוב על דבריו ש"פורים היום" ושלא יקרה כלום, בעזרת ה'.
ואם מאן דהוא לא מבין עד היום הזה מדוע לא פרצה לה "מלחמת המפרץ השניה", למרות כל תחזיות המומחים, הנה לו התשובה: "פורים היום! יהיה בסדר בעזרת ה'!"...
משלוח מנות בתוככי הלב
מרן הגר"ח שליט"א סבר כנראה ש"פורים" הוא גם בפורים- קטן, על כל השפעותיו הגדולות והיותו יום נס, יומו של עם ישראל. -כפי שלמדנו יחדיו במאמרנו בשבוע שעבר, הרי "שם אדר" ו"שם פורים" שייכים להפליא גם על חודש אדר א' וגם על פורים- קטן, לפחות לפי חלק מהדעות. הכהן הגדול מאחיו, רבי צדוק הכהן זצ"ל, מסביר שאמנם את מעשה התגלות הנס בפועל אנו מציינים בפורים של אדר ב', אך "שורש המצוות בלב" שייך ונוהג גם באדר א', "כיוון ששניהם בשם "אדר" נקראו". לדבריו הקדושים, גם בפורים קטן שבאדר א' הגיע זמן מחיית עמלק שכתוב בזוהר הקדוש, שמחייתו היא גם בלב, בלבבו של כל יהודי ויהודי, האמור למחוק ולמחות את יצרו הרע, וממילא פורים קטן הוא יום של "משתה ושמחה וטוב לב", משתה ושמחה בתוככי הלב פנימה, בו ניתן לתקן את ה"לב כסיל בשמאלו". הוא מדגיש שגם עניין נתינת משלוח המנות נועדו בכדי לחבר בין כל היהודים, להיותם כאיש אחד בלב אחד. ואף שלמעשה תיקנו להעניק משלוח מנות אחד לשני בפורים שבאדר ב', אך גם בפורים קטן צריכים ליחד יחדיו את הלבבות ולהרגיש שכולנו נסיכיו ובניו של הקב"ה, ועל ידי כך נזכה- כותב רבי צדוק הכהן זצ"ל ב"פרי צדיק"- "ליהודים היתה אורה- זו תורה", תורה שניתנה בהר סיני, כאשר כולנו היינו כאיש אחד בלב אחד.
פורים מהתורה באדר א'- פורים דרבנן באדר ב'
כולנו מכירים את המשפט ש"לא כל יום פורים", אך מדוע שלא נחגוג פורים פעמיים, גם באדר א' וגם באדר ב'?? מה רע בזה?....
חז"ל במסכת מגילה (ו,ב) משיגים על השאלה. במגילת אסתר נאמר לעשות את ימי הפורים "ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה". כך שאנו חוגגים פורים רק פעם אחת, כבכל שנה בה חוגגים רק פעם אחת. ונחלקו בגמרא האם חוגגים פורים באדר ראשון או שני, האם "אין מעבירין על המצוות" ולכן עושים אותו באדר א', או ש"סומכים גאולה (גאולת פורים) לגאולה (גאולת פסח)" וחוגגים באדר ב', וכפי שהרחבנו בעניין בשבוע שעבר.
רבנו החתם סופר (שו"ת או"ח ר"ח) כותב לנו דבר מופלא, שירומם בעינינו בודאי במאד מאד את "פורים קטן". לדבריו הקדושים, עיקרם של ימי פורים הם מהתורה (כי אם על יציאת מצרים, בהם יצאנו מעבדות לחירות אנו צריכים להודות להקב"ה ולכן אנו חוגגים את חג הפסח, הרי שבפורים, בו ניצלנו ממוות לחיים, בוודאי שעלינו לחוג את היום), וכדי לצאת את מצוות הזכרון לנס מהתורה- אנו מציינים את ימי י"ד וט"ו של "פורים קטן" כימים האסורים בהספד ותענית, ובזאת יצאנו ידי חובת ציון הנס מהתורה. ולאחר שכבר יצאנו ב"פורים קטן" את עיקר ציון וזכר הנס, אנו חוגגים בפועל, מדברי קבלה, את מצוות הפורים בחודש אדר ב', כדי לסמוך באדר ב' את גאולת פורים לגאולת פסח.
משתה ושמחה ב"פורים קטן"
ישנה מחלוקת ראשונים האם לאחר שקובעים את השנה לפי לוח קבוע ומסודר (ולא מעברים את חודש אדר א' בעיצומו של החודש)- האם ניתן להספיד ולצום ב"פורים קטן". השולחן ערוך (סימן תרצ"ז) פוסק שי"ד וט"ו אדר א' אסורים בהספד ותענית, וישנם הסוברים שמותר לצום ולהתענות בימים אלו, ואילו הרמ"א כתב שהמנהג שלא צמים או מספידים בימים אלו.
הגמרא קובעת שאין הבדל בין "פורים גדול" ל"פורים קטן" כי אם לגבי קריאת המגילה ומתנות לאביונים, אך שני הפורים אסורים בהספד ובתענית. ומה קורה עם "משתה ושמחה"? לפי חלק מהראשונים עלינו לשמוח ולערוך משתה ושמחה גם ב"פורים קטן", וכפי שנהג רבינו יחיאל מפריז. ולפי "ראשונים" אחרים, אין חיוב לשמוח ולערוך משתה בי"ד וט"ו באדר א', כי הרי חז"ל אמרו שב"פורים קטן" לא עושים מספד ותענית, אך הם לא אמרו שעלינו לחגוג במשתה ושמחה. ומה סוברת הדעה השניה? והרי בגמרא נכתב במפורש ששני הפורים שווים רק לעניין הספד ותענית ולא לעניין משתה ושמחה?- דעות אלו יסברו שאיסור הספד ותענית כלול וקשור בקשר ישיר לעשיית משתה ושמחה (יעוין מגילה ה' ב' וחידושי הר"ן מגילה ו' ב' וביאור הגר"א סי' תקס"ח וסי' תרצ"ז).
שני ה"תמידים" של הרמ"א
הרמ"א פוסק להלכה כך: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגים כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד". כך, במילים אלו, מסיים הרמ"א את חיבורו על "שולחן ערוך" חלק "אורח חיים".
הגאון החיד"א כותב ב"ברכי יוסף" שהרמ"א השתמש בכוונה בלשון זה של "טוב לב משתה תמיד". כי הרמ"א פתח את חיבורו במילים "שיוויתי ה' לנגדי תמיד", והוא סיים את חיבורו ב"טוב לב משתה תמיד"... וה"ברכי יוסף" כותב שאלו הם "שני התמידים" של הרמ"א...
ה"שערי תשובה" מסביר שהרמ"א רמז לנו שהמילים "משתה טוב" הם בגימטריא "אדר ראשון". ישנה מחלוקת באחרונים האם נוהגים לחגוג מעט במשתה ושמחה רק בי"ד אדר א' או גם בט"ו באדר א' והאליה רבה הסביר שהרמ"א הדגיש ש"טוב לב משתה תמיד", כדעת הלבוש, הסובר שצריכים לחגוג מעט בשני הימים, גם בי"ד וגם בט"ו.
הר"ן כותב במפורש שלמרות שהיו ראשונים שערכו משתה בפורים קטן, אך אין צורך לשלוח משלוח מנות ביום זה, כי משלוח מנות דומה למתנות לאביונים. אך הכתב סופר (על התורה, פרשת תצוה) כותב שלולי דברי הר"ן נראה היה שמשלוח מנות שייך לסעודת המשתה, ואם עושים משתה ביום זה- צריך גם להנות את האחרים. (ודבר זה תלוי לכאורה בשני טעמי מצוות משלוח מנות, שנחלו בו התרומת הדשן ור"ש אלקבץ בספרו "מנות הלוי", האם עניינו להרבות בשמחה וחיבה בין איש לרעהו, או בכדי להרבות אוכל ומעדנים בסעודת הפורים ולדאוג לאוכל למי שאין לו- שב"ג). לאור זאת כתב ה"כתב סופר" שזהו סיום הרמ"א: "וטוב לב"- שאין ליבו רע מלהנות אחרים, "משתה תמיד"- ועושה גם משתה וגם שולח משלוח מנות, ככל חומרות הפוסקים. והערוך השולחן כתב כך: "וכתב רבינו הרמ"א שמכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד, עכ"ל. כלומר שעיקר עבודת ד' הוא בשמחה ולכן כשכוונתו לשם מצוה היא משתה ושמחה של מצוה".
"על הניסים" ו"הרחמן" בפורים קטן
השנה יחול פורים קטן (י"ד באדר א') ביום שישי הבא, אז לא נופלים אפיים ולא אומרים מזמור "יענך ה' ביום צרה". בשבת הבאה, "פורים קטן דמוקפין", לא אומרים "צדקתך" ו"אב הרחמים" (יעויין בפרמ"ג מ"ז קל"א סקט"ו). בימים אלו לא אומרים "על הניסים", כי לא קוראים בהם את המגילה (מג"א תרצ"ז א'), אך אם אמר בטעות- לא מחזירים אותו, כי הוא "מעין המאורע" וישנו "שם פורים" גם על פורים- קטן (שעה"צ שם בשם חמד משה), וה"יפה ללב" כתב שמכל מקום ראוי לומר בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו' עד "בימים ההם בזמן הזה".
מדוע האדמורי"ם לא הרבו בסעודה
הגה"ק בעל "מנחת אלעזר" ממונקאש (בנימוקי או"ח תרצ"ז, הובא בקונטרס "טוב לב משתה תמיד") תמה מדוע גדולי האדמורי"ם ערכו "טיש" וסעודה גדולה בשושן פורים, אך לא ערכו סעודה בפורים קטן. הוא מפלפל בעניין כיד ה' הטובה עליו וכותב בין השאר שיתכן שכיון שבכתבי הקדוש האריז"ל לא נמצא שום רמז של הסבר על "פורים קטן", לכן לא החמירו לעשות סעודה גדולה כמו בשושן פורים, ורק סעודה קטנה ערכו, כדי לצאת גם דעת חומרת דברי הרמ"א. (ומדוע בכתבי האריז"ל לא נזכר עניין "פורים קטן"? ה"מנחת אלעזר" מעלה אפשרות מציאותית. רבי חיים ויטאל זי"ע למד אצל האריז"ל רק שנתיים ומשנתיים אלו רשם וכתב את הים הגדול של כתבי הארי החי. ואולם בשנתיים אלו לא היתה שנה מעוברת...). ואולם ה"מנחת אלעזר" עצמו נהג לערוך שולחן בפורים קטן ולשורר "שושנת יעקב". בקונטרס "טוב לב משתה תמיד" מביא שאצל הרה"ק רבי מרדכי מנדברונא זצ"ל הדליקו נרות רבים בפורים קטן ושמחו, והרבי מנדבורנא אמר לתלמידיו ש"יום זה הוא גדול ונורא ויש הארה גדולה בעולמות העליונים". ומה עשה רבנו החתם סופר בפורים קטן?- הבה ונקרא את דבריו: ו... "סיימנו מסכת נדה בעזה"י בישיבה הרמה בק"ק מ"ד יום ג' פורים קטן בשמחה רבה לפ"ק, עם תלמידים הגונים אלופים ומסובלים, לקבל טהרה וקדושה עלולים, בסולם העולה בית אל המה עולים"....
------ ושיהיה בשמחֶה!!!
(פורסם באדר התשע"א בעיתון 'קוראים אלעד', ופורסם כאן ברשות הכותב, הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א)