חגים ומועדים וימים מיוחדים

הלכות שבת חנוכה - הרב ש.ב.גנוט

הלכות שבת חנוכה

הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א 

הדלקת הנרות בערב שבת

 

א. בערב שבת מדליקים קודם נרות חנוכה ולאחר מכן נרות שבת, (כדי לצאת דעת הסוברים שהדלקת נרות שבת כמוה כקבלת דיני שבת על המדליק).

 

ב. טוב לכתחילה להתפלל מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה.

 

ג. הרמ"א כתב שמדליקים נרות חנוכה "בעוד היום גדול", אך הראשונים כתבו שצריך להדליק סמוך לשקיעת החמה ולכן נהגו גדולי תורה רבים, וביניהם גדולי ירושלים, הגרי"ז מבריסק, הגרש"ז אוירבך ועוד, להדליק נרות חנוכה 25 דקות לפני השקיעה ולאחר מכן להדליק נרות שבת. (וזה למרות שבכל ערב שבת מדליקים בירושלים נרות 40 דקות לפני השקיעה).

 

ד. וישנם המדליקים נרות חנוכה בזמן שמדליקים נרות שבת בכל ערב שבת. אך יזהרו שלא להקדים את הדלקתם לפני פלג המנחה(שהוא כשעה ו-5 דקות לפני השקיעה).

 

ה. צריכים לשים נרות או שמן בכוסיות כדי שידלק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ולפחות שאחד מהנרות ידלק בהמשך זמן זה.

 

ו. כשאשה טעתה והדליקה נרות שבת קודם שבעלה הדליק נרות חנוכה, והבעל לא קיבל על עצמו עדיין שבת, אין שום בעיה שהבעל ידליק כעת נרות חנוכה. אך כשהאשה מדליקה את נרות החנוכה (כגון שהבעל נסע לאדמו"ר וכדומה), אזי במקרה זה תאמר היא לאדם אחר, שלא קיבל עדיין שבת, להדליק נרות חנוכה בעבורה. הוא יברך "להדליק נר חנוכה" והיא יכולה לברך ברכת "שעשה ניסים".

 ז. ראוי להכין בערב שבת את השמן להדלקת מוצאי שבת, כדי שלא לבזבז זמן מיותר.  

הדלקת הנרות במוצאי שבת

 

ח. מדליקים קודם נרות חנוכה ורק לאחר מכן עושים הבדלה. ויש הנוהגים להיפך. וכל אחד יעשה כמנהגו.

 

ט. חשוב מאוד: כמובן שהמדליקים נרות חנוכה קודם ההבדלה, צריכים לומר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית (ואם שכח, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול").

 

י. הגאון מוילנה זצ"ל נהג להזדרז להתפלל ערבית בזמן המוקדם האפשרי, כדי שלא יעבור הזמן של "תכלה רגל מן השוק". ואכן, הנוהגים כהגר"א נוהגים להתפלל ערבית בדיוק בזמן ולרוץ, ממש לרוץ, לאחר מכן, כדי להדליק נרות חנוכה. אך חובה לציין את דברי הביאור הלכה (בסימן רצ"ג) שכמובן שאין היתר להתפלל במוצ"ש זה מעריב, בזמן שעדיין השבת לא יצאה. וכן, אין גם כל היתר להתפלל מעריב במהירות הבזק (וביחוד לא לפטפט לאחר מכן מחוץ לבית הכנסת...)

 

ויש נוהגים להתפלל מעריב כרגיל לפי מנהגם (כזמן רבנו תם או כהחזו"א, וכדומה).

   

נסיעה לשבת

 

יא. הנוסעים מביתם ביום שישי, כדי לשבות במקום אחר, וישובו לביתם רק במוצאי שבת, עליהם להדליק נרות בבית בו ישהו בשבת. מפני שחיוב זמן הדלקת הנרות נקבע לפי המקום ששוהה בו בזמן החיוב.

 

יב. לדעת הגרי"ש אלישיב שליט"א, הנוסע מביתו למשך יום יומיים (כמו לשבת), עליו למנות שליח שידליק עבורו בביתו נר חנוכה. ובבית המארחים ישתתף בנר חנוכה של בעל הבית (כדין "אכסנאי")(או שיכוון להדליק נר חנוכה לפני הזמן שהשליח מדליק עבורו, ואז גם הוא יוכל לברך. אולם רבים וגדולים נחלקו עליו בעוז ופסקו שידליק במקום בו נמצא בו כעת. אמנם יתכן ולספרדים אין לנהוג כן, ישאל כל אחד את רבו בענין זה).

 

יג. לדעת ה"חזון איש" זצ"ל עדיף להדליק נרות בבית, ולכן צריך להזדרז לעזוב את דירת המארחים ולשוב הביתה. ופעם אומר ה"חזון איש" שימנו שליח שידליקו לנוסעים נרות בבית. לפי ה"חזון איש", אם רוצים להדליק במקום בו מתארחים (וכגון שהדרך ארוכה וישוב לביתו רק לאחר שתכלה רגל מן השוק), צריך לאכול בבית המארחים ארוחה במוצאי שבת, ללון שם בלילה ולאכול שם ארוחת בוקר. (וכך הורה לי הגר"ח קניבסקי, שכך ראוי לנהוג. ומסתבר שזה דוקא כשהדבר אפשרי, ויש להיזהר לא להכביד על המארחים ולשהות בביתם ללא רצונם עוד לילה...) והערה חשובה נוספת: כשאדם שב לביתו מאוחר בלילה, והוא מדליק בביתו. עליו להדליק בברכה בתוך הבית ולא מחוץ לבית, כדי שבני ביתו יראו את הנרות הדולקים. דין זה הוא מפני שבשעה מאוחרת אין פרסום להדלקה בחוץ, כיון שכבר כלתה רגל מהשוק

 

יד. אך לדעת הגרש"ז אוירבך מדליקים נרות במקום בו התארחו, ובלבד שיישאר שם במשך חצי שעה. ואם נאלץ לעזוב מיד, לא יצא ידי חובתו וצריך להדליק בביתו.

  

נשים שנשארו לבד

 

טו. כשהבעל נסע לאדמו"ר, לקבר ר' נחמן באומן וכדומה, והאשה נסעה לבית הוריה או למשפחה אחרת. צריכה האשה להשתתף בפרוטה בהדלקת בעל הבית בו היא מתארחת, או שבעל הבית יקנה לה חלק מהשמן. (ודין נוסף ראוי שהוא יוסיף עוד מעט שמן בכוסיות למענה).

 

טז. כשהאשה מדליקה נרות גם עבור בעלה, הנמצא במקום אחר, יוצא הוא בהדלקתה, למרות שהוא נמצא בארץ אחרת (כגון בקבר ר' נחמן באומן), וישנם הפרשי שעות.

 

יז. אך אם האשה אינה מדליקה נרות בביתה, אלא היא משתתפת בפרוטה בהדלקת הנרות בבית מארחיה לא יכול בעלה לצאת בהדלקה זו ועליו להדליק לבדו או למנות שליח שידליק עבורו בביתו.

  מקורותא. שו"ע ומשנה ברורה תרעט. ב. משנה ברורה. ג. מועדים וזמנים, לוח ארץ ישראל, פסקי תשובות. ד. משנה ברורה ופוסקים. ה. משנה ברורה. ו. שם. ז. עיין לקמן. ח. שו"ע ומשנ"ב. ט. שם. י. מעשה רב, ועוד. יא. הגרש"ז אוירבך זצ"ל. ובמקרה שעוזב את ביתו לאחר "פלג המנחה", שזה כשעה וחמישה לפני השקיעה, יעויין בפוסקי זמננו. יב. שבות יצחק, קובץ מבקשי תורה. שו"ת אגר"מ יו"ד ח"ג י"ד. יג-טו. פוסקים. טז-יז. הגרש"ז אוירבך.