חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – שמיני עצרת ושמחת תורה
- פרטים
- קטגוריה: סוכות ושמיני עצרת
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:51
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 462
ב"ה
דבר החסידות – שמיני עצרת ושמחת תורה
צריך להמשיך לרקוד...
החסידים של הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, רקדו פעם בשמחת תורה בהתלהבות גדולה כנהוג, והצדיק עמד בביתו והסתכל בריקודיהם מחלונו שהיה פתוח לחצר.
פתאום רמז הצדיק בידו שיפסיקו מלרקוד.
החסידים פסקו, והצדיק עמד קצת תפוס במחשבותיו, ולפתע אמר:
- ואם חייל אחד נופל במלחמה, כלום בשביל כך צריכים החיילים הנשארים לנוס מהמערכה? לא! המלחמה צריכה להימשך! ריקדו!
והחסידים המשיכו.
ולאחרי החג נודע, שבאותה שעה שהצדיק הפסיק את הריקודים נפטר הרב מאוליינוב, שהיה מגדולי תלמידיו של הצדיק מרופשיץ.
(סיפורי חסידים (הרש"י זוין) מועדים שמחת תורה, סיפור 224)
~~~
בין שמחת סוכות לשמחת תורה
ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ על שמחת תורה, ש"מצות היום בשמחה" (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 8 ועוד).
וצריך להבין:
א) הרי יום זה נקרא "שמיני עצרת"? ומבואר בספרים*, שטעם הדבר הוא לפי שאין בו שום מצוה לבד מאיסור עשיית מלאכה ("עצורים ממלאכה"), ואיך אומרים שיש בו מצוה מיוחדת – מצות השמחה?
ב) ביותר קשה: רואים אנו במנהג ישראל (ש"תורה היא") שהשמחה דשמחת תורה גדולה יותר אפילו מהשמחה של חג הסוכות, וכן הוא בפשטות ע"פ הכלל "מעלין בקודש ואין מורידין" (שבת כא, ב ועוד). ואיך יתכן הדבר, הלוא בחג הסוכות מפורש בתורה "ושמחת בחגך"!?
אלא:
מבואר בחסידות (לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג) שבחג שמיני עצרת בו נעצרין ונקלטין כל ה'המשכות' של חודש תשרי. ומבואר שם שגם קבלת המלכות של ראש השנה – נקלט בפנימיות בשמחת תורה.
וזה מרומז בפסוק שקוראים בשמחת תורה (ברכה לב, ה) "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" – שאיך נפעל ה"תמליכוני עליכם" של ר"ה – על ידי "בהתאסף ראשי עם וגו'", שכולם מתאספים יחד בשמחת התורה.
ועל פי זה יובן ההבדל בין שמחת חג הסוכות לשמחה דשמחת תורה:
בחג הסוכות – שייכת השמחה למצוות מסויימות – נטילת ד' מינים וישיבה בסוכה (וכן מצוות ניסוך המים במקדש). ומכיון שמצווה היא 'גזירת מלך' הרי גם השמחה היא במדידה והגבלה לפי אופן וערך המצווה, וכן יש בה התחלקות בין יהודי לחברו כפי חילוקי הדינים במצוות החג**.
משא"כ שמיני עצרת ושמחת תורה – שהשמחה אינה קשורה למצווה מסויימת (כנ"ל) אלא היא השמחה בהקב"ה "ישמח ישראל בעושיו" – שבנ"י שמחים בהכתרת המלך – לכן היא בלתי מוגבלת וכולם שווים בה, אנשים נשים וטף***.
שבת שלום וחג שמח!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יד עמ' 164 ואילך (השיחה בלה"ק במקור). תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 363 ועוד. העיבוד בסיוע "המאור שבמועדים – חג הסוכות" (הוצ' היכל מנחם תשע"ט) עמ' רא ועמ' קנז ואילך.
______________
*) ראה קדושת לוי (דרוש לשבועות בתחלתו) – בנוגע לחג השבועות. ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע ל"שמיני עצרת", ואדרבה – בשמע"צ מודגש הדבר עוד יותר מאשר בחגה"ש, כי: בחגה"ש מקריבים קרבן מיוחד שלא מצינו דוגמתו בשאר ימים טובים – "שתי הלחם", "חמץ תיאפנה", משא"כ בשמע"צ לא מצינו קרבן מיוחד שאין דוגמתו בשאר ימים טובים.
**) כגון מה שאנשים חייבים בזה ולא נשים, וגם שמחת בית השואבה שעליה אמרו (משנה סוכה נא, א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", הנה מכיוון שהיא שייכת לחג הסוכות ולניסוך המים שבו, יש בזה חילוקי מדריגות: שרק "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים" אבל שאר העם האנשים והנשים באים לראות ולשמוע (משנה שם. רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד). .
***) וכלשון הפיוט (יום שמח"ת אחר ההקפות) "אגיל ואשמח בשמחת תורה כו' אברהם שמח בשמחת תורה, יצחק כו' . . שלמה כו'". ומנהג פשוט בכל ישראל שכל ישראל, אנשים נשים וטף שמחים בשמחת תורה (ראה סידור שער הסוכות בסופו (רסט, ב) לקוטי תורה ברכה (צד, ד), רד"ה להבין ענין שמחת תורה תש"ה. ד"ה הנ"ל תש"ו בסופו).