סיפורים לכבוד שבת
כוחה של שבת
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בחמישי, 09 יולי 2020 17:48
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 665
כך מספר הרב להמן:
ידידי, מר פרינס, היה בעל בית מסחר גדול לשטיחים בעיר הבירה של הולנד, בעיר האג. לאחרונה, בגיל שמונים שנה, הניח מר פרינס את הנהלת בית המסחר בידי בניו הבוגרים, אך עדיין עינו פקוחה על הכול.
זה היה בחורף, בליל שבת, בבית משפחת פרינס.
המשפחה הגדולה הסבה סביב שולחן השבת.
השולחן היה ערוך בטוב טעם, וכלים נאים ויקרים קישטו אותו.
בני הבית כבר הספיקו לטעום ממאכלי השבת,
וצלילי זמירות השבת מילאו את הבית.
והנה נכנסה המשרתת, והודיעה, כי פקיד של חצר המלכות רוצה לדבר עם מר פרינס.
- אני מצטער שאני מפריע - אמר הפקיד בהיכנסו לחדר.
- אני בא בשליחותו של הוד מעלתו, הנסיך הנדריק.
הוד מעלתו מבקש ממך, מר פרינס, לשלוח לארמון חמישה שטיחים בצורה ובגודל הרשומים כאן. הוד מעלתו זקוק לשטיחים מיד, לקישוט האולם לכבוד ההצגה החגיגית שתיערך הלילה בארמון.
מר פרינס לא היסס, ואמר:
- אני מצטער מאוד מאוד, אך אין באפשרותי למלא הערב את רצון הוד מעלתו, הנסיך, כי ליל שבת היום, יום קדוש ליהודים. הוד מעלתו ייאלץ להמתין עד מחר בערב, עד צאת השבת.
- האורחים יגיעו לארמון היום; ההצגה תיערך לכבודם הערב... - אמר הפקיד.
מר פרינס התרומם מכיסאו ואמר:
- אנו איננו יכולים לעסוק במסחר בשבת. מסור נא להוד מעלתו את צערי העמוק.
הפקיד הלך, ושירת הזמירות שהופסקה התחילה מחדש.
המשפחה עדיין ישבה סביב השולחן כאשר הופיע שליח הנסיך שנית.
- הוד מעלתו מבקש שתשלחו את השטיחים המבוקשים. אין להשיג אותם בשום חנות אחרת. השטיחים דרושים בארמון מיד. אם לא נקבל אותם, ייגרם שיבוש קשה בתכנית בית הנסיך.
לרגע השתררה דממה בחדר, ואחר כך השיב מר פרינס בביטחון:
- אינני יכול אלא לחזור על מה שכבר אמרתי: שבת היום. אני מצטער עד מאוד; אין באפשרותי למלא את רצון הוד מעלתו.
מיד לאחר ברכת המזון הופיע השליח בפעם השלישית.
הפעם הוא הביא אתו מכתב בכתב ידו של הנסיך, וזה תוכנו:
"מר פרינס היקר!
מוכרח אני לקבל את השטחים מיד.
אהיה מוכן לשלם עבורם פי שניים או פי שלושה.
אם תסרב לי הפעם, תוכל למחוק אותי מרשימת הקונים שלך.
הנסיך הנדריק."
לאחר קריאת המכתב השיב מר פרינס לשליח:
- מפני קדושת השבת אין באפשרותי לענות להוד מעלתו בכתב; לכן העבר אליו את דבריי בעל-פה:
נסיך נכבד מאוד!
אמנם אתה שליט גבוה ונכבד,
וחובתי לשמוע בקולך ולמלא את רצונך תמיד,
אך יש גבוה מעל גבוה: מלך מלכי המלכים, יוצר-הכל,
והוא ציווה עלינו לנוח בשבת!
צר לי מאוד להפסיד קונה נעלה וחשוב כהוד מעלתך,
אך אין ביכולתי לנהוג אחרת.
לא אחלל את השבת!
השליח נעלם, ובחדר המשפחה סערו הרוחות.
הבן הבכור סבר שיש לשלוח את השטיחים בלי לציין מחיר.
בן אחר הציע לשלוח חלק מן השטחים כמתנה לנסיך.
הכל ידעו, שהנה הם מפסידים את הקונה החשוב ביותר, ומי יודע מה יקרה לבית המסחר שלהם.
כאן התערבה הסבתא הזקנה ואמרה:
- חדלו, ילדים! למה לכם לצער את אביכם? הקב"ה העמיד אותנו בניסיון, ניסיון שמי רת השבת. אל תצטערו על הפסד הכסף; בידי ה` למלא את חסרוננו!
במוצאי שבת הגיעה הזמנה בכתב:
מר פרינס מתבקש להתייצב לפני הנסיך ביום שני בבוקר, בשעה 10.
מה פשר ההזמנה? שאלה זו הטרידה את המשפחה כולה.
בלב מלא חרדה נכנס מר פרינס ללשכת הנסיך בשעה שנקבעה. הוא התקבל בסבר פנים יפות, וכך אמר לו הנסיך:
- מר פרינס היקר, סלח לי על אי הנעימות. הבה ואספר לך את סיפור המעשה:
בליל שבת כלל לא נערכה הצגה בארמון, אלא ביקר אצלי הברון הנכבד, והשיחה נסבה על היהודים. הברון טען: אין לסמוך על היהודים; כל היהודים הם אוהבי בצע. והוא הוסיף: הכסף אצלם מעל לכל. בעבור כסף וזהב היהודים מוכנים לעשות כל מעשה.
- אני - אמר הנסיך - התנגדתי, ואמרתי שאין זו אמת: היהודים נאמנים, נאמנים לחוקי דתם ונאמנים לחוקי המדינה.
אז החלטנו להעמיד אותך ואת בני משפחתך בניסיון.
שלחנו לביתכם את השליח הראשון, ואחר כך את השני ואת השלישי.
אני שמחתי שעמדת במבחן ולא "מכרת" את השבת שלכם עבור בצע כסף. מובן שאמשיך לקנות את כל צרכיי בחנותך,
אשתדל שגם הוד מלכותו, המלך, יכיר את בית המסחר שלכם!
כאן סיים הרב להמן את סיפורו.