מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
רגע אחד של עיסוק בצפרדע -מגלה על הכל
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 07 אפריל 2026 09:59
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 68
הרב שמואל ברוך גנוט
רגע אחד של עיסוק בצפרדע -מגלה על הכל
נאמר במסכת סנהדרין (סז, ב): "רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. (וברש"י שמות ח, א: "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים"). אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו".
רבי עקיבא הסביר את רעיון הצפרדע, שממנה יצאו נחילים נחילים, ורבי אלעזר בן עזריה מגיב ואומר לו: "עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות".
כלומר, רבי עקיבא נודע בקרב החכמים כגדול מנחילי התורה שבעל פה ("וכולהו אליבא דרבי עקיבא"- סנהדרין פו, א). אך החכמים הכירוהו כמי שעסק ב'נגעים ואהלות', בעומקי עיון תורה שבעל פה. לא בענייני אגדתות.
רבי אלעזר בן עזריה ידע על מעלותיו העצומות של רבי עקיבא ותורתו, אך מה לו ולדברי אגדה? מדוע הוא מתעסק בעניינים לא לו, בהסבר של דברי אגדה על מכת הצפרדעים?!
חלפו שנים, אולי שנים רבות, וחז"ל (ברכות סא, ב) מספרים לנו כך: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?".
ברגע אחד התגלתה האמת, שרבי עקיבא, העוסק במסירת עומקי תורה שבע"פ, מחדש על כל תג ותג תילי תילים של הלכות, בעצם עסק במחשבתו, "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך", בסוגיית קידוש השם, אותה למדו חנניה מישאל ועזריה ממכת הצפרדע, מכניסתם של הצפרדעים לתוך תנורי האש (פסחים נג, ב). לנו נדמה היה שרבי עקיבא טרוד כולו רק ב'נגעים ואהלות'. אך הנה התברר, ברגעים האחרונים של חייו, שרבי עקיבא עסק, כל ימיו, בסוגיית הצפרדע עצמה!
ומוסר ההשכל שלנו, נוקב הוא עד למאד.
לעיתים אנו מכירים אדם מסויים, סבורים שהוא טוב בנושא פלוני או בענין אלמוני. אנו חושבים שאנו מכירים אותו, את שיחו ושיגו, אין לו מה להסתיר מאיתנו. הכל אנחנו יודעים עליו. הלא כן?!
ואז, ברגע אחד של גילוי האמת, אנו מגלים פן נוסף, פן חדש, באישיותו, כזה שלא ידענו אליו עד כה. אם זה בתורה, בתפילה, ביראת שמים, בעבודת ה', בצדקה וחסד, בעניינים שבין אדם למקום או בבין אדם לחבירו.
נשמת ישראל גבוהה היא עד למאד. מי יידע צורתה, מעלותיה ורוממותה?!