דברי חכמים

הרב שמואל ברוך גנוט 

 

וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ.

וברש"י: "אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו".

**********

לאחר נישואי התגוררנו בנוה שאנן בחיפה, שם התוודעתי לסיפור מרתק של " הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו", סיפורו המופלא של בעל הדירה אותה שכרנו, מר יהודה בייליס. 

כשהגרמנים הגיעו לליטא, היה יהודה נער צעיר ונמרץ והנאצים העבירו את כל יהודי האזור לגטו קובנה- סלובודקא, שם שהו גם בני הישיבות הקדושות שבאזור, ה'דבר אברהם', מרן הגר"א וסרמן הי"ד וגדולי תורה נוספים. ראשי ה'יודנראט' שבגטו שלחו את יהודה הצעיר  להציל ילדים יהודים ולהבריחם מתוך הגטו. מידי מספר לילות סחב יהודה על כתפיו, בתוך שק ירקות, ילד יהודי קטן והובילו אל מחוץ לגטו, לידיו של כומר נוצרי, שהמתין לו מחוץ לגדרות הגטו. הכומר נטל את שק 'הירקות' החי והעבירו לידים נאמנות, שעמדו בקשר עם ראשי היודנראט.

22 ילדים רכים ניצלו כך בזכותם של מר בילייס והכומר, שחירף את נפשו למען הצלת הילדים מתחת ציפורני הקלגס הנאצי יש"ו.  לפני מספר שנים נסע מר בייליס לליטא, כאורח הממשלה הליטאית, ורצונו הכביר היה לומר קדיש לעילוי הכומר, שמת במהלך השנים, במהלך טכס רשמי שנערך לזכרו של הכומר, בהשתתפות זקני הקהילה היהודית הקובנאית. מר בילייס תהה: "האם אפשר לומר 'קדיש'  על כומר נוצרי, ששם נפשו בכפו למען 22 ילדי ישראל היקרים?"

עלינו לברר: האם ישנו לגוי חלק לעולם הבא?  האם ישנו בכלל מושג ושייכות של עליית נשמה אצל גוי לאחר מותו? 

בגמרא בסנהדרין (קה, א) ישנה מחלוקת תנאים האם לנכרי יש חלק לעולם הבא. הרמב"ם (מלכים ח, יא) כתב ש"כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם". ואולם במקום אחר כתב הרמב"ם (איסו"ב יד, ד) שהעולם הבא שמור אך ורק ליהודים ולא לנכרים. האחרונים דנו בענין בהרחבה והרמח"ל בספרו דרך ה' (ח"ב פ"ד ז) כתב ש"ואולם לעולם הבא לא תמצאנה אומות זולת ישראל. ולנפש חסידי אומות העולם ינתן מציאות בבחינה נוספת ונספחת על ישראל עצמם ונטפלים להם כלבוש הנטפל לאדם, ובבחינה זו יגיע להם מה שיגיע מן הטוב, ואין בחוקם שישיגו יותר כלל".

ישנו דיון ארוך בספרים האם גוי יזכה לחלק בעולם הבא רק כשמקיים שבע מצוות בני נח, או גם כאשר יציל יהודים ממוות (ראו בס' ויאמר שמואל סי' פג). הגמרא  (בבא מציעא קיד, א) מספרת שרבה בר אבוה ראה את אליהו הנביא שוהה בית הקברות של נכרים, ובמדרש תלפיות (ענף אליהו ומשיח) מסביר שאליהו הלך להציל מת גוי שעשה טובה לישראל, ממזיקי הגיהנום. ובספר חסידים (סי' תש"צ) כתב שאם ישנו נכרי שעשה טובות לישראל, יכולים לבקש מהקב"ה שיקל בדינו.

-- אך האם ישנו מושג של 'עילוי נשמה' בגוי?

הספר חסידים כותב: "אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים, יכולים לבקש מהקב"ה שיקבל בדינו. וכן יכולים לבקש לבקש על מומר שעשה טובה ליהודים, וכן אמר ר' יוחנן על חרבונא זכור לטוב לפי שדיבר על המן. ויצחק אמר על עשו "יוחן רשע" (ישעיה כו, י)". למדנו שניתן להמתיק את דין הנכרים בעוה"ב, אך אפשר וזהו דוקא על ידי תפלה, שנתפלל בתפילה ישירה להמתקת דינו של הגוי. אך קדיש אינו תפילה ישירה לתועלת הנפטר, אלא היא תפילה לרומם ולקדש שמיה רבה, ורק מפני שהנפטר גרם את אמירת הקדיש מתעלה הוא על ידה. ובזה מי אמר לנו שעילוי שכזה שייך גם בנכרי?!

הגאון הנודע רבי אהרן וואלקין זצ"ל אב"ד קרלין, דן בענין בשו"ת זקן אהרן (סי' פז) וצידד שאפשר וגר מחויב לומר קדיש לעילוי נשמת הוריו הנכרים, ומפני שלא יאמרו שעל ידי שהתגייר נפטר מהחובה לכבד את אביו, ומסקנתו היא שהגר יאמר קדיש באופן שלא יורגש שאומרו על הוריו הנכרים. וכתב שאף שאנו לא בקיאים בטיב עליית הנשמה על ידי הקדיש והאם נשמת הגוי תתעלה בכך, אך אם לא יועיל - לא יזיק, ואפשר לאומרו. (וראו עוד בתוספתא סנהדרין פי"ג א', צפנת פענח סנהדרין צ' א' ד"ה כל, בתורת אבות פי"א ובשיעורים וחדו"ת מגאב"ד פוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל).

ניגשתי עם שאלתו המעשית של מר בילייס שיחי', אל גדולי התורה וההוראה שליט"א. מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א אמר לי ש"קדיש לגוי יעזרו לו כמו כוסות רוח למת... אפשר לומר קדיש על גוי, אך הקדיש לא יעזור לו".  מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי בזאת כך: "לכאורה לא שמענו קדיש בגוי". וכעין זה כתב לי הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטין שליט"א.  הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א סיפר לי שמעשה דומה בא לידו, כאשר שגוי עשיר הוריש בצוואתו הון רב ליהודי, שבתנאי שהיהודי יאמר קדיש לעילוי נשמתו. הגר"מ שליט"א שאל את מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כיצד לנהוג, ומרן זצוק"ל השיב שניתן לומר על הגוי קדיש, אך הוסיף שיתכן מאד שהקדיש לא יסייע לנשמת הנכרי,  אך גם אם לא יועיל - לא יזיק... 

לפני כשנה התקשר אלי מאן דהוא מאחת ממדינות חו"ל ותהה האם מותר לו להתפלל למען בחירתו של מועמד נכרי לראשות הממשלה. לאור דברי התורה שהזכרנו ולאורם של ספרי קדמונים נוספים, בהם נידון ענין התפילה למען גויים, שאלתי את מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א, שהשיב בפשטות שבודאי ניתן להתפלל שאחד המועמדים הנכרים ייבחר לראשות הממשלה שבחו"ל.