מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
חלוקת ממתקים לפני קידוש
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 08 ספטמבר 2020 07:40
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 575
הרב שמואל ברוך גנוט
אלעד
חלוקת ממתקים לפני קידוש
א. האם מותר לאבא לחלק ממתקים לילדיו הקטנים, שהגיעו כבר לגיל חינוך, לאחר השקיעה של כניסת השבת ולפני ששמעו קידוש? ב. והאם מותר לאדם אחר לחלק להם ממתקים?
תשובה: א] בשו"ע רס"ט מובא שצריך לקדש בליל שבת בביהכנ"ס, אך המקדש אינו טועם בעצמו מהכוס ומטעימו לקטן. והפוסקים התקשו הכיצד מותר למסור לקטן לשתות יין ללא קידוש, שהרי הוא אינו יוצא י"ח בקידוש בביהכנ"ס וא"כ נחשב ששותה ללא קידוש, ורבו התירוצים בזה. והמג"א ייסד בזה את יסודו המפורסם בענין אכילה לקטנים, ואלו דבריו: "ולפמש"כ הרב"י בסי' שמ"ג בשם הרשב"א והר"ן דבכל מידי דהוא רביתא דתינוק, כגון אכילה ושתיה, מותר להאכילו בידים, דלא גזרו בו חכמים, דהא אפי' ביוהכ"פ מצוה להאכילו ואין מחנכין אותו אפילו לשעות וכ"ש כאן", עכ"ל ועיש"ע. ואולם המעיין היטב בד' הפוסקים בזה יראה שישנו חילוק ביניהם, שבעוד שהיד אפרים כתב: "במידי דאכילה ושתיה לא שייך ביה חינוך לקטן כלל ולא גזרו חכמים לחנכו אפילו ביוהכ"פ", ומשמע דבכל מידי דאכילה ושתיה לא גזרו חינוך כלל, הרי שלדעת הלבו"ש התירו דוקא "אם התינוק צריך לאכול ולשתות קודם קידוש יהבינן ליה", והיינו דוקא דברים הנצרכים להתינוק, אך לא התירו לאכול ולשתות לקטן באופן גורף. וכ"ה בהגהות ברוך טעם להגר"ב פרענקיל, שכ' דמד' הרשב"א בסי' צ"ב מוכח דאף הנקת תינוק לאחר כ"ד חודש ל"ח לצורך התינוק, ועי"ש שהקשה דא"כ האיך שרי להטעימו מיין הקידוש שהוא לצרכנו, וביאר דזה הוקשה להמג"א בהמשך דבריו וכו', עי"ש. ועי' מחצה"ש.
והנה לדעת היד אפרים פשוט שמותר להאכיל קטן בממתקים קודם הקידוש, למרות שאינו זקוק להם כ"כ, כיון שהתירו לקטן לאכול ולשתות כאוות נפשו, ואולם לד' הלבו"ש והמחצה"ש והברוך טעם יש להסתפק בדבר, האם דברים שאינם נחשבים ממש לצרכי התינוק, כמו ממתקים, לא הותר לו לאוכלם (ולנו להאכילו) קודם קידוש.והגרמ"מ קארפ שליט"א בס' הלכות שבת בשבת מחמיר באכילת ממתקים, ובין השאר מצטט את ד' הערוה"ש, שכתב: "דלא אסרינן להאכיל הקטן בלא קידוש, דבזה אין חייבים לחנכו, כדי שלא יחלש ליבו מידי", ומשמע מדבריו שהתירו רק מאכלים הגורמים לו שלא ייחלש ליבו יותר מידי, שזה אינו כולל אכילת מיני מתיקה ומאכלים מיותרים.
ובשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הודפס שאין להאכיל הקטן אוכל ומשקה לאחר הדלקת הנרות, כיון שניתן להאכילם לפני זמן חובת הקידוש, וכה"ג אי"ז בגדר עינוי, שהתירו למונעו כדי שלא לצער הקטנים. ודוקא בבוקר, שהקטן רעב מכל הלילה, מותר להאכילו לפני הקידוש. (או בליל שמחת תורה, שאוכלים בשעה מאוחרת). והגריש"א משנתו סדורה בענין , ומורה (כפי שכ' בס' הלכות חג בחג עמוד שפ"ב) שניתן לענות הקטנים פחות מגיל ט' בליל יוהכ"פ, כיון שאכלו מבעוד יום ואי"ז בגדר עינוי שלא לאכול לאחר מכן, כשקידש יוהכ"פ. ונראה דרבנו הגרי"ש אלישיב שליט"א סבר דמש"כ המג"א בנדו"ד ד"אסור לענות הקטנים" אין הכוונה על קידוש הלילה, אלא ענין כללי הוא, דאל"כ הרי לכאו' איכא ראיה דלא כדבריו, וצ""ע. וגם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי במכתב דהמנהג בזה כדעת חמיו הגריש"א שליט"א.
ג] והנה מלבד שעצם הסברה בזה צריכה ביאור, שצריך לדקדק עם הקטן ולהאכילו קודם הדלקת הנרות, ולמנוע ממנו אוכל בסיסי עד לאחר שהאב ישוב ויקדש וכה"ג לא חשוב לעינוי, לענ"ד אולי יש להוכיח מד' הש"ס דלא כן הוא. דביומא ע"ח ב' התירו נעילת הסנדל לקטן דהנך דרביתייהו הוא לא גזרו ביה רבנן, דאמר אביי אמרה לי אם רביתיה דינוקא מיא חמימי ומשחא, גדל פורתא-ביעתא בכותחא, גדל פורתא- תבורי מאני, כי הא דרבה זבין להו מאני גזיזי דפתרא לבניה ומתברי להו. ופירש רש"י: תבורי מאני, להפקיר לו כלים לשבר ולמלאות תאוותו, עכ"ל. הרי לנו שבגדר "רביתא דתינוק" נכלל גם "להפקיר לו כלים לשבר ולמלאות תאוותו" על ידי משחק ושעשוע, וא"כ מאי שנא ממניעתו מלאכול מתי שיחפוץ או להאכילו ממתקים החביבים על כל ילד , דפשוט מד' הש"ס דבכלל "רביתיה" אין הכוונה "למונעו מעינוי", אלא להעניק לו הרווחה נאותה וחיים סבירים ורגילים של ילד, הכוללים מיני מתיקה ומשחקים וכו'. ואף דא"א לחדש מזה דיהיה שרי לספות לקטן להשחית כלים בשבת, מ"מ חזינן את רוח ויסוד "רביתיה דתינוק", שאין הכוונה למניעת עינוי אלא לדברים שהם יותר רווחא דמילתא. (ואגב: א"נ שמניעת אכילה בלילה מקטנים, אחר שאכלו קודם יוהכ"פ, לא נחשב לעינוי, א"כ מדוע לא מחייבים מדין חינוך שיצומו ורק מאפשרים להם לצום? ומדוע לית מאן דפליג דקטן פחות מבן ט' שרוצה לאכול בלילה, דלית ביה איסור ספיה? אלא כמש"כ בס"ד דזה אינו).
ד] ואולם לענ"ד אם נאמר דיש להחמיר בזה, אפשר דיש להחמיר בזה במקרה שאחד המתפללים מחלק סוכריות לילדים על דעת עצמו, שהרי הוא אינו אבי הילד, היודע מתי בנו זקוק לממתק, וממילא לכאו' אין לו היתר לחלק ממתקים על דעת עצמו ולגרום לילד לרצות אותם ולהתגרות מהם. (ואולם לד' היד אפרים דבמידי דאכילה ושתיה לא גזרו כלל רבנן, נראה דיהיה שרי לעשות הכל לכתחילה). אך באבות ואמהות הילדים עצמם, פוק חזי מאי עמא דבר, שרבים מחלקים ממתקים לילדיהם לאחר השקיעה, ולא חוששים מספייה וחינוך. והנח להם לישראל, דבני נביאים הם.