מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
התנהגות לא תקינה של הורים בתלמוד תורה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 08 ספטמבר 2020 07:19
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 690
הוצאת ילדים מהת"ת בגלל התנהגות ההורים/ הרב שמואל ברוך גנוט
הוריו של ילד מצוין ויר"ש החלו להתנהג שלא ע"פ תורה (כגון שחדלו להתחשב בתקנון הצניעות של החיידר, או שבביתם ישנם מכשירים טמאים וכדו'), והנהלת החיידר רוצה להוציא את הילד מהמוסד, או שאינם רוצים לקבל את ילדיהם לחיידר, בגלל התנהגות ההורים. וזאת למרות שגם הנהלת המוסד מצהירה שהילדים עצמם טובים המה וחינוכם טהור ומשובח. -האם ניתן להעניש את הילדים בגלל התנהגות הוריהם ולהוציאם מהמוסד החינוכי?
תשובה: הנה בענין חוטאים שבי"ד יכול לנדותם כתב הרמ"א (יו"ד שלד, ו): 'ויש רשות לבית דין להחמיר עליו שלא ימולו בניו, ושלא יקבר אם ימות, ולגרש את בניו מבית הספר ואשתו מבית הכנסת, עד שיקבל עליו הדין'. וכתב הט"ז: 'ולגרש את בניו מבית הספר כו'. כ"כ הר"ן בשם רב פלטוי גאון. ורש"ל כתב ע"ז (בפ' הגוזל בתרא סי' י"ג): חלילה במה שהעולם אינו מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות לבטלם. בשלמא מילה שעיקר המצוה תלויה באב והיא כבודו, וכן לקבור מתו עליו מוטל שלא להלין והיא כבודו, כופין אותו עד שיקבל עליו תשובה ואח"כ מלין וקוברין. אבל בת"ת של תינוקות שאין לו תשלומין, ועליו נאמר 'אם תעזבני יום יומים אעזבך', פשיטא דלית טעמא להא מילתא. גם מה שכתב להוציא את אשתו מבהכ"נ לא נהירא אם הוא חטא היא מה חטאה. לא אאמין שיצאו ב' דברים אלו מפי הגאון, עכ"ל. ויש לתמוה על תמיהתו, דלפי דעתו היה לו יותר לתמוה על שלא יקברו לו מתו, אם הוא חטא, אותו נפש מה חטאה שתהא מוטלת בבזיון, וכמ"ש הטור סי' שמ"א דבזיוני דכולי חיי הוא. ונלע"ד דהאי גאון לא מיירי אלא מבניו הקטנים שאין בהם זכות מצד עצמן עדיין אלא תלויים ועומדים בזכות של אביהם, אותם יש רשות לעכב הקבורה, אבל לא גדולים שהם בני קבולי שכר או עונש מצד עצמם. ומזה הטעם נתן הגאון רשות גם כן לגרש בניו מבית הספר, והיינו הקטנים. אבל באשתו ודאי אין שום טעם לבזותה דהיא עולה עמו ואינה יורדת עמו', עכ"ד הט"ז. והערוה"ש כתב דהא דיש רשות לבי"ד להחמיר עליו שלא ימולו בניו ושלא יקבר בכבוד אם ימות ולגרש את בניו מבית הספר ואשתו מביהכנ"ס, היינו עד שיקבל עליו את הדין אם יראו שבזה יכוף ראשו, אבל בלא"ה אין להעניש בנים בשביל אביהם ואשה בשביל בעלה ואפילו בנים קטנים. [ובזה א"ש כל מה שהקשה הט"ז בסק"ג בשם מהרש"ל דלתועלת הענין רשאים לעשות], עכ"ד הערוה"ש.
ודברי הערוה"ש יתבארו לכאו' ע"פ הא דמצינו בתקנות וחרמי רבנו גרשום שכתב: 'כשאדם מזמין חבירו לדין וחבירו מסרב, אין יכול לבטל תפילת יוצר או מנחה אלא אם כן בטל ג' פעמים רצופים, ואין יכול לבטל תפילה אלא באותו בית הכנסת אשר הסרבן שם, אבל אם בטל ג' תפילות רצופות יכול לבטל לכל בתי כנסיות'. והיינו שישנו מושג של מחאה באדם אחד שחטא, על חשבון מצוותיהם של האחרים. וכן הוא בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ח"ד סי' אלף כב) ובמחזור ויטרי (סי' תקעג). (וצריך לברר אימתי ומה הם גדרי הדבר, בהם מותר לגרום לאחד לשוב לדרך הישר על חשבון מצוות האחרים). והערוה"ש סייג את דבריו בכך שמעשה כפיית בניו ואשתו, יגרום לאבי המשפחה באמת לשוב מדרכו הרעה.
הרי לנו שלדעת ר"פ גאון והרמ"א הפוסק כמותו, ניתן להעניש את הבנים כדי שההורים ישובו לדרך הישר. ואולם להיש"ש אין שום היתר בזה. ולהט"ז ניתן לעשות זאת דוקא בבנים קטנים ולא בבנים גדולים, העומדים כבר בזכות עצמם. ואילו לדעת הערוה"ש אם ע"י הוצאת הבנים ממוסדות החינוך ישוב האב בתשובה, ניתן להשתמש בילדים לצורך כך.
והחת"ס כתב בזה פירוש מחודש, ואלו דבריו: 'יש ליישב דברי הגאון רב פלטוי ז"ל דהרי ארור ונדוי ושמתא כולן לשון קללה ומיתה הם (וכדאיתא להדיא במו"ק י"ז ע"ב) ומהראוי שימות ויענש לאלתר מכיון שנתנו בו חכמים עיניהם, אלא יש זכות תולה. ואם כן מ"מ יש לנו לבטלו מהרבות זכיות שיגינו עליו ויוסיפו לו כח ואומץ לעמוד ברשעו וסרבנותו. וידוע כי יש זכיה רבה להאב במה שבניו הולכים לבית הספר, וגם לכל בעל הבית אם בני ביתו שומרים דרך ה', ע"כ עלינו לבטלם מבית הספר ולגרש אשתו מביהכנ"ס כדי שלא יהיה לו להרשע שום זכות המסייעו, ומ"מ אין בזה שום הפסד לבניו ולאשתו וגם לקיום העולם העומד על הבל תינוקות של בית רבן, דכל המחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו. נמצא שכר האשה והבנים ושל כל העולם הוא ממש כל כך כאלו נכנסו הבנים לבית הספר וכאלו התפללה האשה בבה"כ, ורק אך הוא הסרבן מפסיד שכרו, ואדרבא הקולר תלוי בצווארו כי הוא הגורם להם זה הביטול, אבל הם לא יפסידו כי אנוסים הם עפ"י בי"ד', עכ"ד.
ודבריו צריכים לי עיון בעניותי, דבשלמא עוון לא יהיה בבנים שלא ילמדו בבית הספר, אך סו"ס אונס לאו קמאן דעביד, והבנים יפסידו שנות לימודים ולא יידעו כיצד לקיים את ההלכה ומצוות התורה, ויגדלו עמי ארצות. ואף שיהיו 'עמי ארצות באונס', אך סוף סוף יהיו עמי ארצות...,וצ"ע.
אולם כנראה הביאור בדבריו הוא שאין לבי"ד זכות לפגוע בעצם חיובי התורה של בני משפחת המנודה בגלל מעשיו שלו. אך יכולים הם לפגוע במעלות הצדדיות, שאינם עצם חובת מצוות בני המשפחה, בגלל מעשי האב. ומכיון שחיוב ידיעת התורה נובע מתוך מ"ע דת"ת, עליהם הם נחשבים לאנוסים, אזי בזה כבר יפה כח בי"ד להפקיעם מזה, כיון שסו"ס לא פגעו בעצם חיוב מ"ע דת"ת של בניו, ודו"ק.
ואכתי יש להעיר שאף שהחת"ס הסביר את ההקשר בין האב לזכויות בנו, עדיין לא הבהיר הוא מדוע ע"י חטאי האב צריכים הבנים להתבטל מת"ת שלהם, ומה עם חובת ה'ושננתם לבניך' של האב המתבטלת כעת עם יגרשו את בניו מהחיידר, ומדוע על האשה להפסיד את מעלת התפילה בציבור שלה?. והחת"ס לא הלך בדרכו של הערוה"ש שישנה אפשרות להפסיד לאחרים מצוות כדי לגרום לא' לשוב לדרך הישר. אלא הסביר שישנו קשר בין האב למשפחתו, ושזוהי הסיבה למניעת מצוותיהם, ודב"ז עדיין לא הסביר מדוע קשר זה מאפשר לאב להפסיד את חיובי הת"ת דבניו ומדוע הבנים והאשה עצמם צריכים להפסיד ממעשי אביהם, וצ"ע. ומ"מ למדנו שגם לפי"ד החת"ס יכולים לפגוע בלימוד הבנים בגלל חטאי האב.
אמנם תבנא לדינא שאף שמצינו שניתן להעניש את הילדים בגלל ההורים, לפי השיטות הנ"ל, היינו ע"פ בית דין ובמקום הנצרך לנידוי, ולא ע"י כל אדם שלא ברשות בי"ד והרב דמתא, כמובן. וכמו"כ במקומותינו, שישנו מגוון רחב של מוסדות חינוך, א"א לטעון שהילדים יתבטלו מתלמודם אם לא יקבלום לת"ת אחד, כיון שיכולים ללמוד בת"ת אחר או לעבור דירה לעיר אחרת. וכמו"כ יתכן שבמקום שההורים לא מתנהגים בדרך הישר, הרי לא מדובר רק על השבתם שלהם עצמם למוטב, אלא גם על שמירה על צביון המוסד ועל כך שעונש הרחקה מהת"ת יסייע לכך שגם ההורים האחרים לא יתדרדרו וילכו בדרכיהם הרעות, ודבר זה יתכן שהוא אף חמור יותר מנידוי על חטא האדם עצמו. והכל לפי הענין.