שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

מה הכוונה שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים?

לכבוד הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

כתוב בחז"ל (ויק"ר ובעוד מקומות) שהקב"ה יושב כל היום ומזווג זיווגים.

האם הכוונה שהבורא כבר ברא פעם את הבריאה ועכשו הוא רק יושב ומזווג זיווגים? מה המשמעות של משרד השידוכים הזה של הקב"ה? אני מנסה להבין.

נחום

בחור ישיבה מירושלים

 

תשובת הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א:

 

הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶֹה חֲדָשׁוֹת. בַּעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵעַ צְדָקוֹת. מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת.

הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר לְעֹשֵֹה אוֹרִים גְּדֹלִים. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

הקב"ה כעת, בהווה, פועל ועושה, זורע מצמיח ובורא. נוראותיו עכשוויות ונפלאותיו נפלאים בהווה. הקב"ה מחדש בטובו בכל יום את הבריאה, כפי האמור "לעושה אורים גדולים", לא ש"עשה אורים גדולים", אלא עושה אורים גדולים כעת בהווה, כי לעולם חסדו, ממשיך ופועל, מתמשך ומתמשך עד אין קץ.

 

אם כך, אתה שואל שאלה מצויינת: מדוע חז"ל מדגישים דוקא את הנושא של היותו יתברך מזווג זיווגים? מה הכוונה בכלל?

 

האמת שמדובר בנושא ארוך ומורכב ביותר, עמוק עמוק מי ימצאנו. אלו סתרי תורה. אך אין בכך כדי לפרוך את כל הדברים שקראנו זה עתה. הקב"ה הוא יוצר הכל בכל רגע, ואנו בידיו כחומר ביד היוצר, ובלעדיו אין לנו, ולכל הבריאה כולה, קיום כלל וכלל.

 

ואם בכל זאת אתה רוצה הסבר קצר, אנסה להסביר לך, ממה ששמעתי מגדולי עולם, בקצרה:

 

כל מי שהתעסק קצת בתורת הנסתר, נתקל בביטויים של "זיווג".

 

חכמי הנסתר הגדירו יום טוב שחל בשבת כ"זיווג".

הכוונה היא שלשבת יש את תכונותיה המיוחדות שלה ואילו ליום טוב- את התכונות המיוחדות שלו. כאשר שבת ויו"ט חוברים ליממה אחת, משתלבים שתי התכונות והמאפיינים יחדיו, וזהו "זיווג".

ישנה התייחסות מאפיינת לאבא וישנו יחס שונה לרב. כאשר אביך נהפך גם לרבך, הינך חדל להתייחס אליו רק בצורה בה מתייחסים לאב וכעת אתה אמור לשלב אליו יחס של אב ורב יחד. זהו "זיווג".

"זיווג" הוא שילוב של שני מצבים יחד והפיכתם למצב שלישי.

 

בכל שניה בעולם, מתרחשים מליארדי שילובים שכאלו.

 

אם הבריאה היתה נשארת דוממת, השמש וכל צבא השמים היו נעים במסלול קבוע, והכל היה כבתחילה, כבעת הבריאה הראשונית. לא היה כאן שום "זיווג". אך הקב"ה, לא רק שהוא יצר את הבריאה כולה, אלא הוא גם מחדש ומשנה בה בכל רגע אלף אלפי רבבות מצבים.

 

האיכר נוטל חיטה וזורע אותה באדמה- יש כאן חיבור חדש ושינוי מצב,  של פעולת האיכר והחיטה. ראובן מחייך לרעייתו ושניהם חשים טוב כעת- יש כאן חיבור חדש, שלא היה קודם לכן. שמעון נוטל גמרא לידו ולומד את דברי חז"ל- הגענו לחיבור חדש, לשינוי המצב. לפני רגע היתה הגמרא לחוד ושמעון לחוד, והנה כרגע דברי הגמרא חדרו למוחו של שמעון ושינו את מצבו, מאדם שעד לפני רגע לא הכיר את דברי הגמרא הללו, וכעת הם מצויים בתאי הזכרון שלו. המעביד החמיא לעובד שלו, והנה "זיווג". מצב שניהם השתנה, היחס ביניהם השתנה. וכן הלאה והלאה, כשכמעט כל פרט ופרט בבריאה, בשילוב עם האדם והחי, יוצר שינוי מצב והפיכתו למצב חדש, המורכב מהשיח והמעשה שבין האדם לאדם, החי והצומח, החי והאדם, האדם והצומח.

 

נמצא שכשחז"ל הקדושים אמרו שהקב"ה מזווג זיווגים, אין הכוונה חלילה שהוא זנח את הבריאה והיא עובדת מאליה. אלא אדרבה, לא רק שהבריאה עשויה ונוצרת בכל רגע מכוחו יתברך, אלא הוא ית"ש אף מחדש בה מליוני מצבים חדשים בכל רגע, והמבין יבין.

 

בברכה

שמואל ברוך גנוט